נפתלי פרימור, שירתי

הפואטית שלי

השירה הפואטית שלי,
לו רק הכירו בערכה,
לו רק את שורותיה הפנימו.
פעמים ביום אחרי האוכל.
כתרופה.
היינו בעולם יפה.
הטבע כולו כבית התפילה אחד גדול,
ללא ג'יהאד וללא מיליון שהידים.
ללא עבדות.
ללא אלימות.
כל אדם עוטר לראשו כתר ירושלים
וזוכרים שבראשית ברא שית.
שירתי היא מרשם,
אך איני קורא את שירתי
ולא את שירתם של משוררים.

2.12.2017