נפתלי פרימור, שירתי

הים שבעורך

אינך זרה לי,
אנחנו חיים שנים,
אך זה עתה התמקדתי
בעורך.
משהנחתי את ידי על גבך,
עורך החל לנוע
ובתוכו הדגה למיניה.
אני חש בסנפיריהם
מזהה את אנטיאס ופלמידה
והם חוברים אליי.
אנחנו באוקיאנוס.
שנינו מעבר לאופק
רחוקים מכול אדם.
מחוברים.

14.1.2018