נפתלי פרימור, שירתי

הרחוב על שמו

אני מתהלך בעיר הזאת,
ברבעיה
חולף על פני השנאה.
סופר צעדים,
ברור שזה הולך וקרב
זה קורה
האוחז בסכין
וזה שבשרו רך
מבטיהם נפגשים.
מאוחר מדי
הדם שוב על המדריכה.
זה חוזר על עצמו
הכול מוכן
רגיל
זה פה.
הרחוב על שמו.

6.2.2018