נפתלי פרימור, שירתי

למציאות יש חלום

שוב אני חייבת לרצות אותו,
להיות לו ובשבילו.
אני בשדה בר
בשדה שיבולים עד האופק
צבע גופי כצבען.
אני מתמסרת
לחרציות השמש
ולכחול העולש.
אהובי מרחף, אחריי הולך.
הוא בעקבותיי
קרב אליי,
הנה אתה בכול אונך
ואני איתך.
חסרת אונים אני
שפחה לרצונות זרים.

26.2.2018