נפתלי פרימור, שירתי

אשליה בלי סיפוק

יחפה אני, אין מפריד ביני ובין האוויר,
אין חוצץ בין גופי למי שמביט בי.
אני איתך.
מרגיש מצומק בעומס של בגדים.

אתה תדע, כשארצה להתאחד איתך,
עכשיו אני עם עצמי.
בקצות האצבעות אני מניפה עוצמה.
העצמי שלי ממלא את החלל.
נוגע.

אתה מוזמן, כי נכנעתי לחסר
ולאשליה שיש סיפוק מנגד.
האכזבה קשה שבעתיים
מכל החסר.

11.3.2018