נפתלי פרימור, שירתי

הכלה שבחומה

מאחוריי צריף האסבסט, האפור והחסר
ובמזרח ראיתי חומה ובתוכה קישוט,
תכשיט כיפה נוצץ.
בחטף שלחתי מבט
ונרתעתי לאחור.
את הכלה בהר המורייה
ואני עלם שופע
היודע שלמפגש הזה – אין חלופה.
נלך לנו כברת דרך
צעד אחד
יחד.
זקנתי לצידך, פניי נחרכו בקרני האור
הנשלחות ממך מדי יום.
את לי בת זוג
האסורה בחומת ירושלים.

18.3.2018