נפתלי פרימור, שירתי

הכימיה

מבטי מתעכב
על פנייך זוחל.
האם נפגשנו?
אני מגייס את הזיכרון הנצור,
מיליארדי תאים מיד נענים
ואני איני מסיר מבט.
מתלבטים.
עוברים לשלב הצליל.
שפתות הקול משתלבות בחיזור.
החזה מתרחב, הדופק עולה.
טריליונים של תאים מתאמצים
לא לאבד את הזדמנות חייהם.
השיחה מתמקדת בפן האישי:
מי אני?
את מצניעה וחושפת
אני מגביה עוף.
אשד הרגשות מניע חושים.
הנהיה זוג עם לב אחד?
חומרי הגוף הם שמדברים תחתינו
ואנחנו מתפעמים מהקשרים
שהגוף והנפש רוקחים.

1.4.2018