Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

המסתערב

להיטמע בין גרגירי החומוס
בין הערבים
להיות הם, בשפתם ובאמונתם.
מתוך השינה אני מדקלם פסוקי קוראן,
זוכר את שמות השהידים,
אני כמותם, אחד מהם.
אני מתעלם מהמבטים,
יודע את חשיבותו של הרגע.
אני פונה לאישה מבוגרת
שואל אם לעזור לה ללכת,
ומבלי להמתין
אני מרים את סליה הכבדים, עד ביתה.
מקבל שני שקלים של תמיכה.
בעל הדוכן נותן לי פיתות ועגבניות.
אני מברכו: "שאללה ייתן לך שלום".
הוא אומר לי: "מחר תבוא לעבוד אצלי".
אני פה,
טיפה בין הטיפות.

6.3.2018