שני משלים על אבנים
ידוע משל "האבנים החשובות בחיינו".
המכוון לתכנון זמן ומתן עדיפויות בחיים.
אבנים גדולות מונחות בכלי זכוכית.
משולות לעקרונות החשובים שבחיים.
את הדברים המשניים מדגימות אבנים קטנות.
אם תחילה נמלא את הכד באבנים קטנות,
לא יוותר מקום
לאבנים הגדולות.
עד כאן המשל המוכר.
סליחה, אני אומר? אבנים גדולות באגרטל זכוכית?
זה עלול להיגמר במשל לגמרי אחר.
והנה איש טוב וישר עוזר לזולת וירא ה',
אבן אחת ויחידה הייתה לו.
כולה לבנה, שבחר ממיני אבנים שבדרך ראה.
השכינה בכד זכוכית וממלאת את מרבית המקום.
רק מרווח מסוים בינה ובין הקיר נותר.
האיש התגאה מאוד בפני הכול,
והצדיק את חוכמת מעשיו.
כמה טוב שהנחתי אותה לבדה,
שלא הוספתי עליה אבנים אחרות.
לא נוצצות ולא צבעוניות.
כך היא נשארה נקייה בעבורי ובעבור עצמה.
יום זה בא.
האבן הלבנה הרגישה לבדה
בכלוב הזכוכית אשר בנה לה.
רצתה בשינוי, מאסה בקיים.
חיפשה ריגושים ואולי התפתתה ליצר הרפתקה.
הנה התגלגלה לה אבן, מזוהמת.
חבילה גסה,
אחת שהזדמנה מאיזו עסקה אפלה
וכול כולה מרוחה בשאריות
-2-
שדבקו בה ממה שחמסה בדרכיה.
האבן הגסה התקרבה ובזכוכית נגעה.
רק היא לבדה חצצה בין האבנים.
איש לא ציפה לאסון הקרב ובא.
האבן הלבנה הניחה לגסה לחדור.
כידוע אין באגרטל מקום לשתי אבנים גדולות
והן החלו משתחקות ומתגלגלות,
תנועה אחת יותר מדי וזה קרה.
ריסקו את הזכוכית הדקה.
רסיסים חדים ופוצעים מסביב נפוצו.
משל העקרונות התרסק עם הכד ואיננו.
הצופים שראו את הרסיסים,
פוצעים ופוגעים
מה הם אומרים?
אולי לא טוב היות האבן לבדה,
המשל דיבר על אבנים ולא על אחת ויחידה.
לא על אבנים ששוחקות אחת את השנייה דיבר המשל.
ומה אמרה הלבנה בעודה בין הרסיסים,
כולה פצועה ורק בנס נותרה כפי שהייתה.
"זכותי להתנסות ועל הכד לשאת בתוצאות"
אמרה.
ומה עם האבן הגסה, זו שחולי בכול גופה?
עודנה מונחת על שברים, פלטה:
הכד שאתם מדברים כה רבות,
כלל לא היה, הכול בדיה, אני לא מודה.
אם אתם רוצים לדעת איך כמה ולמה?
לא בחינם, זה יעלה לכם.
-3-
אמרה והתגלגלה לה הלאה.
אך לאן שתפני, גם בעוד שנים, וצורה תשני,
נכיר אותך ולא ניתן לך מנוחה.
ומה עם האיש, זה שרצה באבן אחת ויחידה.
הוא נותר כואב,מר נפש ומותש,
מתאבל על האבן והאגרטל.
ואנו שראינו את זה קורה,
עם מה אנחנו יוצאים מזה?
אין בחיינו מקום להרבה ערכים גדולים,
להתנגשותם תוצאה הרסנית.
.
13.1.10