Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

זר בניו- יורק וגם מקומי

אל תעיז לחיות בניו- יורק בעודך נער, מתבגר או זקן
אני הייתי בן ארבעים .

אתה הוא סקס

סקרנות, כן רק זאת יש בה להוביל אדם שפוי
ברחוב ה-42 ושדרה העשירית.
פנקס וכלי כתיבה זה משהבאתי איתי.
להיות עד ממקור ראשון בהתנסויות אנתרופולוגיות
שבעיר מנהטן זאת.
אם אלה פה הם האנשים,
הרי לא ידעתי שאני משתייך למינו של האדם החושב.
הנה מין חנות המוארת בצבעים חזקים,
מכריזה שסקס, זה כל משאתה צריך,
כן יש מופע, ממש בכורה ויש גם קופה,
בכניסה שתי נשים מסבירות את הכללים:
יש מופע, הבנות עוברות,
מציעות, זה עולה כך, אתה מחליט, אתה הבוחר,
משלם לה ולפני שתקבל.
אני נכנס, אולם חשוך, גברים בתפזורת יושבים.
במה מוארת חזק ועליה זוג.
צעירים, יפים, שחורים,
תוך כמה דקות הם סקס מלא עושים,
אני אמור להתגרות מזה, אכן.
לידי נצמדת זאת שתספק כל גבר.
אין על גופה פיסה שלא מרוויחה כסף.
היא מחזיקה ומיד יודעת מה שלב הבא,
אתה פה ורק בשביל זה.
אתה דורש, אתה משלם, אתה מקבל, אין מצב אחר.
נראה לה חולה שאני מתעלם,
מוציא את פנקסי הקטן ורושם:
כאן העולם מזיין.

-2-

אחרי שרשמתי מספר שורות, אני יוצא.
במרחק כמה רחובות שורות של מוזיאונים.

אתה הוא תרבות העולם

Museum Of Modern Art
Guggenheim Museum
Metropolitan Museum
אלה לא רק מציגים ומשקפים את הקיים
הם משפעים, הם מובילים, הם מראים לך
את הכוון לאן שתהיה המחר.
כולם משתמשים בגודל לא אמיתי,
אין קטן בניו- יורק סיטי.
הגודל קובע מה שאתה רואה.
מכוניות כעופות טרף, תלויות גבוהה מאד,
פנסיהם דלוקים וצופריהם מרעישים,
רגע לפני שהן פוגעות.
ביטוי אומנותי לאימה בכבישים.
עלי זה פועל,
אני מתרגש מוציא את פנקסי הקטן ורושם:
אמנות היצירה זה פה.
רגע, זה לא הכול.
רוב היצירות לא לקהל מוצגות.
למי נועדו? אני הולך לבדוק.
אני בבורסה למוצרי אמנות. הכניסה רק למורשים
ובשעה שנקבעה, אני באתי עם אחד כזה.
האנגר, שורות מדפים, מאות אלפי מוצגים,
מגודל של זרת ועד למקדשים הודים שלמים.
אמנות בת אלפי שנים.
יוצריהם, בסין, בהודו, בנפאל, במקסיקו, במצרים ובעיראק,
יצירתו של המין האנושי מונחת לפני,
שוד עתיקות.
זה הכסף שתלשתם והביאם דרך הים אל הצרכן.
עכשיו משמשים מדד לחוזקו של המטבע ,
-3-

כשהדולר יורד הם מתחזקים ולהפך.
הכללים כבר הכרתי ברחוב ה-42: דורש משלם מקבל.
אני בפנקסי הקטן רושם: מין האנושי מתפתח כאן.
אמנות, לעתים קשה להגדרה ועל כן אני פונה,
למוזיאון לטבע ולמדע.
להקה של פילים מסתערת על הנכנסים.
אגפים רבים יש בו, אתה בחור.
בחרתי באגף הדינוזאורים ובאגף האינדיאנים,
לא יכול שלא לקשור בין השניים.
אלה מאדמה הוצאו, השניים אליה הוכנסו.
כאן מאובן היחיד בעולם של TRex
מושלם, לא חסרה לו אפילו ציפורן אחת.
טורף העל, לפני שבעים מליון שנה, פה חי.
באגף האינדיאנים שניים משבט ה- Hopi
משתתפים בריקוד הנחש,
בשיאו של פולחן דתי גשם מבקשים,
הראשון מבין השניים אוחז בפיו בנחש ארסי גדול,
השני מאחוריו ידו על כתפו של הראשון ובידו הימנית
מחזיק בחבילת נוצות,
נראים מנותקים לחלוטין מכל הידוע היום.
שני האגפים לא רלבנטיים לעכשיו ולעתיד.
אני מייד רושם: כאן מתקיים עכשיו בלי עבר.

אתה אוכל ברובע סיני

עכשיו בא לי להשביע את כל הרעב שהצטבר בי מאז שאני כאן.
הרובע, האנשים והאוכל, לא משאנו רגילים.
בצומת הרחובות Canal ו-Elizabeth, ריח בישול חריף עולה .
הוא מוביל אותי,לא צריך לשאול. מהרחוב במדרגות נעות באורך
של שלוש קומות,הישר לאולם האוכל.
יותר מאלף סינים ביחד Dim Sum פה אוכלים.
אדים פורצים מצלחות ומסירים, אלפי גייזרים עולים והרעש נוראי,
האולם עצמו כסיר אחד ענק. נראה שאין אוכל שפה לא תאכל.
אחרי שאכלתי משלושים צלחות, בפנקסי אני רושם: בניו- יורק הסינים מאכילים את כולם.
-4-

אני ממהר אל ה-Colosseum.

אתה הוא גלדיאטור

ב-Garden Madison Squareהקרב מתחיל,
מעל הבמה בוהקים אורות בעוצמה של פיצוץ קוסמי,
רמקולים צועקים: בקרב הזה לא יהיו עוד פיברוקים,
הקרב יערך בתוך כלוב הברזל, הגלדיאטורים נעולים, אין נמלטים,
עד הסוף הם נלחמים. אנשים ענקים, שריריהם מהם יוצאים.
לרגע אני באימפריה רומית, הקיסר מורה, 10000 לידי צועקים "להרוג". גופות נופלות, ראיתי דם, ראש בברזל הכה.
בתנועה כוחנית שהושפעה מהנסיבות אני שולף את פנקסי האנתרופולוגי: לאנשים יש צורך לראות דם, מוכים ופצועים,
הם משלמים שזה יקרה לאחרים.
עקרון של אתה דורש, אתה משלם אתה מקבל מתקיים בכל מקום.

ניו- יורקאי
בניו-יורק, אדם מרגיש עני גם אם יש לו אלפים,
הצרכים תמיד עולים על מה שאנשים מרווחים.
הצורך בעוד מפעיל את העיר הזאת.
בחיוך ותודה או בכוח ועורמה יוציאו ממך את כספך.
המילה "כספך", יש לה פירושים כמה, הכסף שעכשיו אצלך,
גם האחרים עבורו טרחו.
הם ימצאו דרך להשתתף איתך בהנאה שהוא קונה.
שפע ופשע הם תאומים סיאמיים , שחייהם זה בזה תלויים.

כספך הוא האלוהים פה, ובניו-יורק המון כניסיות,
קתדרות, בתי כנסת, מסגדים, בתי תפילה ומקדשים
לכל הדתות והזרמים.
אני רושם: אלוהים נמצא בניו-יורק, רק שפה הוא עולה המון.

ב-1988 , אחרי 8 שנים, עזבתי את העיר, לא היו לי עוד כוחות.

12.1.2010