נפתלי פרימור, שירתי

מהגן עד נגזל הגן

זה התחיל בגן עדן אחד גדול
אישה ואיש.
שמונה מיליארד היום
עושים כבשלהם.
גברו על הבורא.
הייתכן שיחיד, חסר צורה
יחיל את רצונו על הרוב הנבחר?
בכל רגע חלקת יער בוערת,
הוכחד סחלב ופרפר אחרון נעלם.
האדם בכוח עולה.
נגזל הגן.
האל הכול יכול חדל להאמין ביצירתו.
תמים נשאר.
מכל מעשיו של האדם, בחר יוצרו בשירה.
זה הרגע שבו האדם נותר בצלמו.
בליל כוכבים אני מתמלא אמונה,
הגן ואלוהיו עדיין שם.

5.9.2018