נפתלי פרימור, שירתי

שיחת היכרות מאוחרת

"אני בין העונות. הכתמים והקמטים
שאתה מזהה על פניי, כעלי השלכת
המבשרים את בוא האביב המלבלב".
אסתפק במה שאינך.
מי היית באביב זמנך?
"בגיל שאתה מתכוון, הייתי סטודנטית.
ההרצאות לא פסקו, המרצה המשיך ללמד בביתו.
בבוקר הגענו יחד לאוניברסיטה.
התבלבלתי, התיישבתי לצידו".
מה פתאום את לועסת?
"זה הזיכרון שחזר".
הוקל לי עכשיו
את הסטודנטית אני רוצה.

7.9.2018