Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

היא בת שעה

מביט בשעתה נולדה
אני מתעלם מהעור המקומט
מהעיניים הסגורות
מה היא תהיה?
עד לאן?
עד איזה גובה?
האם תהיה מעבר?
התישאר כמוני?
אני חש בנוכחותו של האחר
לא ייתכן שזאת יצירה פרטית
של זוגתי ושלי
אני חולף על פני בת זוגי
היולדת
הנותנת חיים
לה – אין ספקות
היא אימא שעה וקצת
מחר נחגוג
ריחה נספג בי
הבית מלא אותו.

13.9.2018