נפתלי פרימור, שירתי

אני לעצמי לי

אספתי את עצמי מאשפתות.
ממצעי המיטה הסתורה
מהארון שדלתותיו פרוצות
מהפינה הנאיבית של חיי.
בקול ברור: "אני למעני"
אני מרווה את צימאוני
ממעיינות לא לי.
שילחתי מעליי מחשבות של אימהות
אלך אל הלא נודע
אל המזדמן שאמצא
בארמון חיי יש חדרים למכביר
ודלתותיהם פתוחות לרווחה
זכותי לנועלן על פי בחירתי
איני מסכימה שתעמוד ביני ובין רצוני.
תוך שהיא בוצעת לחם
גופה נע בתנועה קצובה.

3.10.2018