Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

המושפל משפיל

על כל איש שאני רואה ברחוב,
יש רבים שלא נולדו
יש שכמעט
אך לא.
אני שומע אותם מלינים: למה זה פסחו עלינו?"
אחיי, איני מודה על שאני חי בצל המוות
כל אחד נלחם על קיומו
אלוהינו הראשון.
לאן שאפנה, שם האובדן
את חוסר האונים אני מפנה לאפיק: אני יכול
לחתוך בבשר, לרמוס כל אדם
אני יכול
מבטי אל הבורא
זה שלמען גדולתו שולח אותי לקבר
אני מישיר אליו מבט
משחרר את עצמי מכל יראה
לראשונה מכה בו.
אני יכול.

11.12.2018