נפתלי פרימור, שירתי

דרך הנפש

זרמים בים, גלים מושכים, אני נסחף.
המים מהמעמקים עולים, עד שבאוויר נושקים.
אני והדג נושמים כאחד.
בועות ממלאות את פי.
אני משורר לדגים.
פקעת חיים אחת אנו.
אני מורד כנגד הבורא:
למה בראתני עם כניסה ויציאה?
זה שורש כל רע.
הפתחים ייאטמו,
השובע דרך הנפש יעבור.
אני והדג צוחקים.

4.8.2018