בִּימֵי הַקֶּדֶם הַקְּדוּמִים
לְפֶתַע בָּא הָאוֹר
וְהַזְּמַן הֵחֵל לַעֲבוֹר
בְּמַעֲמָד הַר סִינִי
כְּשֶׁחוֹמֶר הַבְּרִיאָה מוּנָח בְּכָל הַדַּרוֹ
קוֹל שְׂפַת אָדָם הִדְהֵד מִן הַהַר
לֹא נִרְאוּ כָּל גּוּף אוֹ צוּרָה
כָּךְ נוֹלְדָה הָאֱמוּנָה
וּבֵּחַלוֹף הַזְּמַן
בְּהָרֵי הָאֲלְפִּים עָמוֹק בְּתוֹךְ חוֹמֶר הַבְּרִיאָה
אֲנָשִׁים יוֹצְרִים חֶלְקִי אָטוֹם טְעוּנִים
אוֹתָם הֵם מוֹלִיכִים בְּשָׂדֶה חַשְׁמַלִּי
ומריצם בִּתְעָלָה נְעוּלָה
בַּמְּהִירוּת שֶׁאֵין מִמֶּנָּה גְּבוֹהָה
הַחֲבָטוֹת שֶׁהֵם חוֹוִים
נוֹתְנִים לְחֶלְקִיקִים כּוֹחוֹת אַדִּירִים
וְכָךְ הֵם יוֹצְרִים חוֹמֶר
הָאָדָם הוּא עִיקֵּשׁ
לֹא יַרְפֶּה
עַד שֶׁאֶת מַעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה יַעֲשֶׂה
זֶה שֶׁבְּצַלְמוֹ נִבְרָא
יְגַלֶּה כֵּיצַד זֶה קָרָה
אַךְ לָמָּה?
הִיא הָאֱמוּנָה .