Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

מַעֲשֶׂה נִתְעַב עָשָׂה הָאָב
אֶת אֵשֶׁת בְּנוֹ הוּא אָהַב
לְאָב קָשֶׁה לְהַבְחִין הַאִם
הַתְּשׁוּקָה אֶל הָאִישָּׁה הַצְּעִירָה
אוֹ הַקִּנְאָה
שֶׁהָפְכוּ אַתְּ כַּלָּתוֹ לְאִשְׁתּוֹ

מָה פָּחוֹת הָאָב מִבְּנוֹ? שָׁאַל אֵת עַצְמוֹ
"הַבֵּן עַצְמוֹ הוּא שֶׁמֵּבִיא אֵלִי אֶת אִשְׁתּוֹ"
רַק הַיַּלְדָּה מֵהַבֵּן עוֹד נוֹתְרָה
הִיא שֶׁגּוֹרֶרֶת אוֹתִי לְאָחוֹר
מַעֲלֶה בִּי תְּקוּפָה חֲשׁוּכָה בָּהּ בְּנִי הָיֹה
בַּעַל לְאִשְׁתִּי
לְרוֹז אֵין עָתִיד

עֵינֶיהָ הַכְּחוּלּוֹת לְמַלְאָךְ מִתְיַימְרוֹת
לִי וּלְאִשְׁתִּי יֵשׁ עֵינַיִים חוּמוֹת
עוֹנָשִׁים מַחֲרִידִים הִטִּיחוּ בַּעֲבוּר
כָּל מִילָּה שְׁרוֹז אָמְרָה
עַד שֶׁשָּׁתְקָה.

כַּעְסָם גָּבַר
עַד שֶׁהַסָּב הֵרִימָה וּבְאֶבֶן הַטִּיחָה
קוֹל אֶנְקַת סִיּוּם הַחַיִּים מִיַּלְדָּה בַּת אַרְבַּע נִשְׁמַע
רֶפֶשׁ הַשִּׂנְאָה בָּנוּ הוּטְּלָה

נִשְׁלְחָה אֶל הַנָּהָר שֵׁם חַיּוֹת יֹאכְלוּהָ
הַמַּיִם יִשְׁטְפוּ כָּל זִיכְרוֹנָהּ
דָּבָר לֹא יִשְׁמַע מֵהַמַּיִם הַזּוֹרְמִים
נַעֲנֶה
שְׁרוֹז לֹא הָיְיתָה פֹּה בִּכְלָל

אֶת הַגּוּפָה הַקְּטַנָּה לְתוֹךְ תִּיק רָחָב הוּא דָּחַף
בְּשָׁלוֹשׁ אֲבָנִים הִכְבִּידוֹ וְאֶל הַנָּהָר
אַךְ מִדַּי פַּעַם בַּחֲשֵׁיכָה וּמֵאֲחוֹרֵי דְּלָתוֹת נעולות
נִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת:
אֵפוֹא רוז? אֵפוֹא רוז הַקְּטַנָּה?
פְּנֵיהֶם שֶׁל הָרוֹצְחִים הִתְכַּסּוּ בְּטִיפּוֹת פָּחַד

שׁוֹמְרֵי לֹא תִּרְצַח אֶל הַנַּחַל נִכְנְסוּ
תִּיק כָּבֵד עַל הַמִּידּוֹת הַקְּטַנּוֹת הֵם גִּילּוּ
וְהִנִּיחוּ עַל צַד הַמַּיִם
ופתחוהו
רַבִּים נִשְׁבְּעוּ
שֶׁמִּבֵּין הָעֲצַמוֹת הַקְּטַנּוֹת
רָאוּ צְפַרְדֵּעַ עִם עֵינַיִים כְּחוּלּוֹת
בִּקְפִיצָה אַחַת קַלָּה וּבַמַּיִם אֲפוֹרִים הִיא שָׁקְעָה.

נְהַר הַיַּרְקוֹן זֶה שֶׁמִּיָּמָיו אֵינָם נִמְדָּדִים
אַחֲרֵי שֶׁבְּמַאֲמָץ זָרַם בִּשְׁלוֹשָׁה עיקולים
בְטֶרֶם אֶל הַיָּם חָבַר
אַפִּיקוּ הִתְרַחֵב וּזְרִימָתוֹ הָעֲצֵלָה כִּמְעַט שֶׁפָּסְקָה
כָּאן גַּן הַנּוּפָר
עֲלֵיו הָעֲגוּלִּים וְהָרְחָבִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם מוּנָחִים
מַצִּיעִים עַצְמָם לִמְנוּחַת הַנִזְקַק.

הַמַּיִם שֶׁלְּיַד הֶעָלֶה קַלּוֹת נִרְעֲדוּ
זוּג יָדַיִים קְטַנּוֹת מֵהַמַּיִם בִּצְבְּצוּ
אֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת וְיָד קְטַנָּה עַל הֶעָלֶה נִשְׁעֲנָה
בַּקַּלּוּת וּבְחֵן עָלְתָה וּבְמֶרְכָּז הֶעָלֶה הִשְׁתַּטְּחָה
רַגְלָיהָ רָזוֹת כַּלָּה נוֹצֶצֶת עֲדִינָה וְיָפֶה
שָׁמַע הַמַּדָּעִי:
צְפַרְדֵּעַ הַנְּחַלִים

לֹא להפחידה בִּדְמָמָה קָרַבְתִּי
עֵינֶיהָ הַכְּחוּלּוֹת וַעֲצוּבוֹת שֶׁל רוז
בָּלְטוּ בְּרֹאשָׁהּ!