נפתלי פרימור, שירתי

האשמה

הוא ידע שתנועת האצבע דורשת מאמץ.
אנרגייה.
בזמן המלחמה הגורלית, שימור האנרגייה הוא תנאי
ראשון לניצחון.
הוא תרגל תנועה מינימליסטית שתובן בהתאם.
אין מקום לבלבול
גם לא לאובדן הזמן
ולא לבזבוז המשאבים היקרים של
הרייך השלישי.
הוא חזר על כך אלפי פעם ביום
גם כשלהט מחום.
עד הסוף.
הוא שינה את שמו
את מראהו.
"האם יש בי אשמה, האם יש?"
התשובה לא איחרה לבוא
בכנסייה, הוא ממלמל תפילה
בעוד מבטו ביהודי המעונה,
עשה אותה התנועה המתורגלת,
ימינה.
העלה חיוך
"איני אשם", הוא פסק,
"על שאין אלוהים".

27.7.2019