Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

אֶל עָנָן הַגֶּשֶׁם אֲנִי פּוֹנֶה
הֲתוּכַל לְהַקְשִׁיב לָאָדָם שֶׁבּוֹכֶה?
כָּאן לְמַטָּה הָאֲדָמָה מִתְיַיסֶּרֶת
לֹא יְכוֹלָה עוֹד לְהֵנִיק אֶת כָּל תִּינוֹקֵיה
אֵם אַחַת יֵשׁ לְכָל הַזְּרָעִים לִנְחַשֵׁי הֶעֱצִים
לַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים לְדָגִים שֶׁבַּמַּיִם נוֹשְׁמִים
וְלַאֲנָשִׁים.

כָּל הַחַי כּוּלּוֹ שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַבְּרִיאָה בָּרָאתָ
בְּעָנָן תּוֹלֶה תִּקְוָוה
הַבֶּט עָלֵינוּ מֵהַמְּרוֹמִים
עַל אִמָּא אֲדָמָה
בְּחוֹדֶשׁ טֵבֵת הִיא מְיַילֶּלֶת
הַיּוֹבֶשׁ אוֹתָהּ מְכַעֵר
פַּרְצוּפָה מֵכוֹּסֵהּ סְדָקִים
חֲרִיצִים עֲמוּקִּים אֶת לִיבָּהּ דּוֹקְרִים
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְלֹא רֶחֶם כִּרְסִיסֵי מַרְגֵּמָה
חוֹדְרִים וּפוֹצְעִים אֶת פָּנֶיהָ
שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה

בּוֹאִי עֲנָנָה אַל הַצָּמֵא לְטִיפָּה
אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בָּךְ
לְמִשְׁמֶרֶת אַתְּ לָקַחַתְּ
הסתכלי בְּךָ עָמוֹק פְּנִימָה
הַדְּמָעוֹת אוֹתָךְ חוֹנְקוֹת
אֶת אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת כַּלָּה
עִם הָרוּחַ הַמְּהִירָה
הוּא דָּחַף אוֹתְךָ לַמַּטָּה
וְכִפֵּף קְצָת לְאָחוֹר
הִיא הֶעֱבִירָה כָּל תָּוכְנָה
לְצוּרַת צִפּוֹר גְּדוֹלָה
טֹפַרֶיָה שְׁלוּפוֹת כְּחֶרֶב חַדָּה חָשְׂפָה
אַךְ לִפְנֵי שֶׁזֶּה קָרָה
הִיא הֵחֵלָּה מִשְׁתָּנָה
שְׁתֵּי כְּנָפֶיהָ הִתְאָרְכוּ
וּלְגַל צוּנַמִי הֵן דָמוֹ
זֶה בְּהִתְעַלְמוֹ מִכּוֹחוֹת הַכְּבִידָה
מֵהַקַּרְקָעִית קָם וַעֲלֵה
בְּקוֹל נוֹרָא נָפַל וְהִתְנַפֵּץ עַל בָּמַת שָׁמַיִים
אֵימַת הָרוּחַ הַמְּיַבֶּבֶת סִחְרְרָה אוֹתְךָ לְפֶתַע
חֲרָדָה אָחֲזָה בָּךְ עַל שֶׁאִיבַּדְתְּ אֶת דַּרְכְּךָ
מִתְחַבֶּרֶת מתנתקת מֶרְחַקִּים אִיתּוֹ עוֹבֶרֶת
בִּלְעָדָיו אֶת אֲבוּדָה משותקת בְּלִי תְּנוּעָה
בְּקִרְבָתוֹ אַתְּ חָפְצָה
הָרוּחַ וְהֶעָנָן: דַּי בִּזְבַּזְתֶּם זְמַן
הֲלֹא רוֹאִים אַתֶּם שֶׁבְּאֵין גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִים
הַדְּמָעוֹת מַשְׁקוֹת אוֹתָנוּ

בַּשֵּׂם כָּל שׁוֹכְנֵי הָאֶרֶץ
תְּפִילָּתֵנוּ הִיא אַחַת
לְגַשְׁמֵי בְּרָכָה תקינים
כִּי לֹא תִּהְיֶה לָנוּ תְּקוּמָה
בְּלִי הַמַּיִם הַטְּהוֹרִים.