נפתלי פרימור, שירתי

המחפש

ארה כחולה-צהובה נגנבה.
אחרי שהחיפושים כשלו
הפנמתי שנגזר עליי לחיות ללא התוכי.
ביום השוק
באחת הכיכרות שבכפר קאסם
כול אשר אינו אדם
מוצע שם לממכר.
ראיתי כמה בצבע המתאים,
אך אף אחת לא הביטה אליי ולא הגיבה לקולי.
ויש יום נוסף שבו אני עושה להשיב אבידה:
זוגתי נעלמה
אחרי שלושים שנה, בלי ריב וללא סיבה.
בכל יום חמישי אני מחפש אותה בשוק
מחנה יהודה.
אני דוחף עגלה ריקה בין הדוכנים
אולי אראה אותה?
רק הסבר למעשיה אני מבקש
אבל אז, הצבע המוכר לכד את מבטי
תוכי כחול-צהוב על כתפיה של אשתי
והיא בוחרת אפרסקים.

23.10.2019