בְּתוֹךְ הַדָּג הַתַּנִּין וְהַנָּחָשׁ אֲנִי חַי
אֲנִי הוּא בְּתוֹךְ עוֹף הַכָּנָף
הַבּוֹלֵעַ מֶרְחַקִּים בְּאֶרֶץ בְּלִי סִימָן
כָּל הַחַי מִסְּבִיבִי זֶה מַמָּשׁ זֶה אֲנִי
זֶה אֲנִי שֶׁחַי בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל צוּרָה
עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּבְתוֹךְ הָאֲדָמָה
תְּחוּשָׁה מְרַעֲנֶנֶת הִיא לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי בְּכָל מַעֲשֶׂה הַבְּרִיאָה
אֲנִי חַי בְּתוֹךְ הַפִּיל הַלִּוְויָתָן וְהַדּוֹלְפִין
דְּמֵי בְּדָמָם חָבַר
אֲנִי נוֹשֵׁם וּמַרְגִּישׁ בְּחוּשִׁים שֶׁל בַּעֲלִי הַחַיִּים
אֶת הָרַמָּאִים והמתחזים אֲנִי חָשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל נָחָשׁ
מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי אָנוּ מְחוּבָּרִים
אֵין מָנוֹס מִלִּשְׁאוֹל הַאִם פַּעַם
גַּם אַתֶּם הֱיִיתֶם אֲנָשִׁים?
וְאִם הַתְּשׁוּבָה לֹא נִשְׁמַעַתְּ אֲמִינָה
הֲרֵי שֶׁאֲנִי פַּעַם הָיִיתִי חָיָה
דָּג – תַּנִּין – נָחָשׁ – דּוֹלְפִין.
בְּשֶׁל הַקִּירְבָה הַזֹּאת וְהִשְׁתַּיְיכוּתֵנוּ הַמּוּפְלָאָה
פָּנִיתִי לְזֹאת הָאִישָּׁה
הוֹדוֹת לָהּ יֵשׁ חַיִּים מתמשכים
זֹאת שֶׁמִּבְּשָּׂרָה הִיא
וּמִּבְּשָּׂרָה אֲנִי וְאַתָּה
מַבָּט חָטוּף אֶחָד מַבְהִיר
שֶׁאַתְּ וַאֲנִי כִּמְעַט זֵהִים
וּבַמָּקוֹם שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹנִים
שָׂם אֲנַחְנוּ מַשְׁלִימִים
בְּעֵת עוֹנָה אֲהַבְתִּיךְ בְּעָוצְמָה
אַךְ בְּתוֹכֵךְ אֲנִי לֹא נִמְצָא
אֲנִי הוּא הַדָּג הַנָּחָשׁ הַתַּנִּין הָאַיָּילָה וְהַצְּבִי
כָּל יְמֵי חַיַּי.