נפתלי פרימור, שירתי

תחיה מהר

אני פה!
למה לך לחשוב לאיזה צורך או מטרה.
תביט בעיני של מי שלצידך
ברחוב, על הספסל, בים.
הם הסיבה לקיומך
אותם תאהב, איתם תילחם, הם יעשו בך שפטים
ואתה בהם.
אך עליך למהר. הזמן דוחק.
האחרים עושים את דרכם להחליף אתכם
התמונות מתחלפות כמבזק החדשות
תצחק או תבכה, תבריא או תחלה
זמנך ייגמר
ואיך אדע שנותרה בי אהבה
שאין בי רצון לכוח ושליטה?
תכתוב לי שיר – היא אמרה
שיר שכולו אהבה גדולה
ואני אדע אם להשיב לך בגופי
או ללכת לדרכי.
כמה זמן את מותירה לי לכתוב לך שיר?
אין לי זמן. אולי אמתין לך דקה אחת.
זה מספיק לי – אני עונה.
היא נרגעת ומסכימה
לחיות את חייה בשירה.

3.10.2020