הודפת תקרה
אני מעורפל בין הקירות
התקרה הלבנה מתוחה מעליי
מאיימת ליפול
למחוץ
אך גבוהה דייה שאוכל לנשום
המחשבות שלי
עוברות אלייך
את אומרת שרצית אותי
עשרות שנים בטרם הכרנו
אך אני יודע שלו נפגשנו בעודנו בשנות העשרים
היינו שופטים זה את זה על פי
מידת הסיפוק הרגעי-
הוא המדד המכריע
רק הוא
אך נפגשנו אחרי שכל אחד מאיתנו
חצה דרכים רבות
טעמנו מן הרע ולמדנו להבחין בטוב.
בואי,
היא מתכרבלת בתוכי
בעוד התקרה הולכת וקרבה
מותירה מעט מרווח
היא מותחת את זרועותיה
הודפת אותה למקומה
"אני נשארת איתך"
9.10.2020