Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

קָפֶה אַבְרָם, מֶטֶר מִשּׁוּק "מַחֲנֶה יְהוּדָה", בְּבִירָה,
צָפוּף עַל הַבִּימָה
מוּזִיקָה ברזילאית
אַרְבָּעָה נַגָּנִים.
בִּשְׁכוּנַת הָעוֹנִי שֶׁל רִיוֹ דֶּה זֶ'נֵירוֹ
צָפוּף יוֹתֵר.

גִּיטָרָה שֶׁל שִׁבְעָה מֵיתָרִים
נַגָּן כֵּהֶה עוֹר, שֵׁיעַר לוֹ שָׁחוֹר
עוֹצֵם עֵינַיִים
הַגְבְרְתַּן שֶׁבְּפִינַּת הָרְחוֹב.

הַגִּיטָרָה הַקְּטַנָּה, קְווּקִינְיוֹ
כְּאִילּוּ לֹא הִתְפַּתְּחָה
קוֹלָהּ כְּקוֹלוֹ שֶׁל מִתְבַּגֵּר
בַּצְּלִיל הַגָּבוֹהַּ קוֹבַעַת נוֹכְחוּת
לַמְרוֹת הַגּוֹדֶל.

חָלִיל, נורמאלי לַחֲלוּטִין
אִישָּׁה אַל תּוֹכוֹ נוֹשֶׁפֶת
מַצְמִידָה שְׂפָתֶיהָ מְתַרְגֶּלֶת
לֹא חָסְרָה בְּמִשְׁקָל
כָּל שְׁאָר הַלַּהֲקָה – תַּחְתֶּיהָ
בַּעֲמִידָה.

הַתּוֹף, לְלֹא עוֹמֶק,
צַלָּחוֹת מַתֶּכֶת בצדיו
הַפַּנְדִירוֹ.
לְנַגָּן, אֶצְבְּעוֹתָיו זְרִיזוֹת
זָקָן שָׁחוֹר מֵכַעֵר פָּנָיו.

הַנַּגָּנִים, בַּמִּקְצָב וּבִצְלִיל
מְסַפְּרִים, בְּסִגְנוֹן השוֹרוֹ*
הַפַּנְדִירוֹ: הַיֶּלֶד בִּשְׁלוּלִית
גֶּשֶׁם ברזילאי חָזָק
לֹא נוֹתַר בּוֹ אֵיבָר יָבֵשׁ אֶחָד
אֵין אִימָּא שֶׁתַּחֲלִיף לוֹ.

הֶחָלִיל: תַּעֲבוֹר אֶת הַכְּבִישׁ
תֵּלֵךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִרְחוֹב הָעֲשִׁירִים
תִּסְתַּכֵּל אֵיךְ שָׁם הוֹלְכִים
מִתַּחַת לְמָגֵן הַגֶּשֶׁם לֹא נִרְטָּבִים
רַק לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם
תְּיַיבֵּשׁ אֶת הָרְטוּבִים.

קְווּקִינְיוֹ בצליליה הַצּוֹרְמִים
מְרַמֶּזֶת, מְסַפֶּרֶת
עַל יֶלֶד בֵּן חָמֵשׁ
שֶׁמֵּאֶתְמוֹל דָּבָר חָם לֹא הֶחֱזִיק בְּפֶה
הוּא רָעֵב.

הֶחָלִיל מְנַחֲמוֹ: מָנִינוּ אוֹמֵר לוֹ
תַּמְשִׁיךְ וְלֵךְ יָשָׁר
תַּגִּיעַ אֶל הַכִּיכָּר
שָׂם הַשּׁוּק הַיּוֹם
תֵּלֵךְ אֶל הָאִישָּׁה הַשְּׁחוֹרָה
עִם הַמִּטְפַּחַת הָאֲדוּמָּה
הִיא תַּאֲכִיל אוֹתְךָ.

גיטרת שִׁבְעַת הַמֵּיְתָּרִים מְסַפֶּרֶת
עַל יַלְדָּה-נַעֲרָה בַּת תֵּשַׁע בְּעֵרֶךְ
אֵינָהּ יוֹדַעַת אֵין לָהּ מוּשָּׂג
לָמָּה הַגְּבָרִים מְלַטְּפִים אוֹתָהּ
מִי הֵם
אוּלַי בְּאֶחָד מִסְתַּתֵּר אַבָּא ?
בַּשְּׁבִיל לִמְצוֹא אֶחָד כָּזֶה
הִיא עוֹבֶרֶת מְאַחֵד לְאַחֵר.

הֶחָלִיל: תֵּלְכִי לְקַפֵּלָה שֶׁל מְרָיָה מַגְדַלֶנָה,
תַּגִּידִי לָהּ תּוֹדָה
עַל שֶׁאִישׁ מֵהַגְּבָרִים שֶׁפָּגַשְׁתְּ
הוּא לֹא הָאַבָּא שֶׁלְּךָ.

שׁוֹרוֹ הוּא הַתִּקְוָוה
הוּא תָּמִיד מְחַכֶּה לָךְ
צליליו הקסומים כְּאֵב מְפִיגִים
תְּנוּ לְשׁוֹרוֹ לִלְווֹת אַתְּ הַמֵּת
וְהוּא יִרְקוֹד וִיחַיֵּיךְ.