מִדַּי יוֹם בְּיוֹמוֹ אֲנִי מוֹסִיף
עוֹד מְשׁוּגָּע לִרְשִׁימָה.
אֲחוֹתִי מֶטוֹרֶפֵת
שֶׁאִלְמָלֱא כֵּן לֹא הָיְיתָה
נוֹטֶשֶׁת אֶת
אִמָּהּ וּמִתְכַּסָּה
בְּאָמֵרִיקָה.
בֵּן דּוֹדִי חוֹלֶה נֶפֶשׁ
כָּךְ עַל פִּי אִשְׁתּוֹ
הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת.
בַּת דּוֹדָתִי לֹא קִיבְּלָה שׁוּם גּוּשְׁפַּנְקָא
והֲגַם שְׁכִּישְׁרוֹנִית הִיא,
הִיא חוֹלָה בְּרֹאשָׁהּ.
הָרְשִׁימָה הוֹלָכַת וּגְדֵלָה
זֹאת שֶׁמֵּעָלֶיהָ אֲנִי גָּר
עַל פִּי מַרְאֶה עֵינֶיהָ
סְכִיזוֹפְרֶנִית לַחֲלוּטִין
וְזֹאת שֶׁמִּמּוּל
הִכְתִּירָה אֶת עָצְמָה
לְמַלְכַּת הַחֲתוּלִים.
כְּשׁוֹבֶל עֲשָׂרוֹת אַחֲרֶיהָ הוֹלְכִים.
הָרְשִׁימָה
הוֹפֶכֶת לְדַף
מִצְטָרֵף הֶאָח שֶׁל אִשְׁתִּי
יֵשׁ עוֹד כַּמָּה גִּיסִים
שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הוֹרֵי אִשְׁתִּי.
קָנִיתִי חָלוּק לָבָן, אָרוֹךְ
וּבְכוֹבֶד רֹאשׁ
אֲנִי מִתְהַלֵּךְ מַקְשִׁיב לַטְּעָנוֹת
וּמִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם מוֹסִיף עוֹד.
זֶה עוֹזֵר לִי לְהָבִין
אֶת הַמְּשׁוּגָּעִים שֶׁמִּסְּבִיבִי.
אֲנִי לֹא הַיָּחִיד.
כָּל אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ בִּרְשִׁימָה
מְנַהֵל מִן הַסְּתָם רְשִׁימָה מִשֶׁל עַצְמוֹ.
אֲנִי בָּהּ לְבֶטַח
בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן.