נפתלי פרימור, שירתי

מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעַתְּ אוֹתִי שׁוֹאֵל:
מָה שְּׁלוֹמֶךְ?
מָה קָרָה לָךְ?
הַאִם אַתְּ כּוֹעֶסֶת?
הַאִם אֶת שְׂמֵחָה?
אֲנִי יוֹדֵעַ לְהַבִּיט בְּעוֹמֶק עֵינַיִךְ
מִקָּרוֹב
עָמוֹק.
עינייך הן שהִסְגִּירוּ
סִיפְּרוּ לִי הַכּוֹל.
עַד שֶׁלֹּא.