Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

מַעֲשֶׂה נִתְעַב עָשָׂה הָאָב
אֶת אֵשֶׁת בְּנוֹ הוּא אָהַב
הַאִם הַתְּשׁוּקָה אוֹ הַקִּנְאָה
הִיא שֶׁהָפְכָה אֶת כַּלָּתוֹ לְאִשְׁתּוֹ
"הַבֵּן עַצְמוֹ הוּא שֶׁמֵּבִיא אֵלַי אֶת אִשְׁתּוֹ"
רַק הַיַּלְדָּה עוֹד נוֹתְרָה
גּוֹרֶרֶת אוֹתִי אָחוֹר.

עוֹנָשִׁים מַחֲרִידִים הִטִּיחוּ עֲבוּר
כָּל מִילָּה שְׁרוֹז אָמְרָה
עַד שֶׁשָּׁתְקָה
עֵינֶיהָ הַכְּחוּלּוֹת לְמַלְאָךְ מִתְיַימְרוֹת
כָּעֲסוֹ גָּבַר
עַד שֶׁהֵרִימָה וּבְאֶבֶן הַטִּיחָה
אֶנְקַת רֶפֶשׁ הַשִּׂנְאָה נִשְׁמְעָה

אֶת הַגּוּפָה הַקְּטַנָּה לְתוֹךְ תִּיק רָחָב דַּחַף
רוֹז נִשְׁלְחָה אֶל הַנָּהָר שֵׁם חַיּוֹת יֹאכְלוּהָ
הַמַּיִם יִשְׁטְפוּ אֶת זִיכְרוֹנָהּ
דָּבָר לֹא יִשְׁמַע מֵעַל הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים.

אַךְ מִדַּי לַיְלָה מֵאֲחוֹרֵי דְּלָתוֹת נֵעוּלוֹת
נִשְׁמְעוּ הַקּוֹלוֹת: אֵיפֹה רוז!
פְּנֵיהֶם שֶׁל הָרוֹצְחִים הִתְכַּסּוּ אֵגְלֵי פָּחַד.
שׁוֹמְרֵי לֹא תִּרְצַח אֶל הַנַּחַל נִכְנְסוּ
תִּיק כָּבֵד מֵהַמַּיִם מָשׁוּ
הִנִּיחוּ עַל צַד הַמַּיִם וּפַּתְחוּהוֹ
רַבִּים נִשְׁבְּעוּ
שֶׁמִּבֵּין הָעֲצַמוֹת הַקְּטַנּוֹת
רָאוּ צְפַרְדֵּעַ עִם עֵינַיִים כְּחוּלּוֹת
בִּקְפִיצָה אַחַת בַמַּיִם הָאֲפוֹרִים שָׁקְעָה.

נְהַר הַיַּרְקוֹן
בְּמַאֲמָץ זָרַם בִּשְׁלוֹשָׁה עִיקוּלִים
אַפִיקוֹ הִתְרַחֵב וּזְרִימָתוֹ הָעֲצֵלָה כִּמְעַט נֶעֶצְרָה
כָּאן גַּן הַנּוּפָר
הַמַּיִם לְיַד הֶעָלֶה נִרְעֲדוּ קַלּוֹת
זוּג יָדַיִים קְטַנּוֹת מֵהַמַּיִם בִּצְבְּצוּ
אֶצְבָּעוֹת זְעִירוֹת וְיָד קְטַנָּה עַל הֶעָלֶה נִשְׁעֲנָה
בַּקַּלּוּת וּבְחֵן עָלְתָה וּבְמֶרְכָּז הֶעָלֶה הִשְׁתַּטְּחָה
רַגְלָיהָ רָזוֹת כַּלָּה נוֹצֶצֶת עֲדִינָה וְיָפָה
שְׁמָהּ הַמַּדָּעִי: צְפַרְדֵּעַ הַנְּחַלִים

לֹא לְהַפְחִידָה בִּדְמָמָה קֵרַבְתִּי
עֵינֶיהָ הַכְּחוּלּוֹת וְהָעֲצוּבוֹת שֶׁל רוֹז
בָּלְטוּ בְּרֹאשָׁהּ!