אַתְּ הַבְּשֶׁלָּהּ שֶׁבְּנָשִׁים
אֲנִי אוֹמֵר זֹאת
לֹא מִתּוֹךְ רָצוֹן לִפְגֹעַ
וְלֹא לְהַכְאִיב
אֵין בִּי רָצוֹן לְהָרַע לָךְ.
הַבָּשְׁלוּת הִיא תְּקוּפָה אַכְזָרִית
לְפָנֶיהָ הָיִית בֹּסֶר
שֶׁטַּעֲמוֹ אֵינוֹ מַעֲנִיק עֹנֶג.
מִי שֶׁהֶחֱזִיק בָּךְ קָרוֹב-קָרוֹב
עַד שְׁמִטַּעֲמֵךְ הֶעֱנַקְתְּ לוֹ
יָדַע לְתָאֵר מָה מַר הַכִּינִין
אַף שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא בָּא לְפִיו.
בְּחַלּוֹף הַבָּשְׁלוּת תְּבַלִּי
רַק זִכרוֹנוֹת תּוּכְלִי לְהַעֲנִיק
זֶה הַזְּמַן לִקְרֹא
מִשִׁיִרָתַּם שֶׁל אֲחֵרִים.