Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

הַיֶּלֶד הַזֶּה דּוֹמֶה לְצִיּוֹן
הַמְּאַהֵב, לֹא הַבַּעַל
כְּכָל שֶׁגָּדַל הֶעֱמִיק הַדִּמְיוֹן
לֹא רַק בַּמַּרְאֶה וּבְבָרָק הָעֵינַיִם
כִּשְׁרוֹן הָאָמָּן בָּקַע מִלִּבּוֹ
הַבֵּן הָאַחֵר דָמָה לְאוּרִיאֵל
יָשָׁר וּמְסֻדָּר
כְּמוֹ אַבָּא

סָבִּינָה הָיְתָה בַּת 23 בַּזְּמַן הַבִּשּׁוּל
הָאֵשׁ הִתְלַקְּחָה
אֶת נִשְׁמָתָהּ לָקְחָה
נוֹתְרוּ שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים
וּבַעַל יָתוֹם

אִמָּא-מַאַמָּא, עֲמָלָה טִפְּלָה
אַךְ אִשָּׁה לְאוֹרִיאֵל לִהְיוֹת לֹא יָכְלָה
עֵינֶיהָ נָשְׂאָה אֵל בִּתָהּ נָעֳמִי, בַּת ה-17
זְמַן קָצָר לִפְנֵי הַשְּׂרֵפָה
נָעֳמִי בְּצִיּוֹן הִתְאַהֲבָה

הָאַהֲבָה גְּדוֹלָה
אַךְ מַאַמָּא פָּקְדָה
סֵרוּב לֹא קַיָּם
וּבְרֶגַע אֶחָד הָפְכָה הַדּוֹדָה
לְאֵשֶׁת הַגִּיס וּלְאֵם
יְלָדָיו

הִסְכִּימָה
אַךְ אַהֲבָתָהּ לְצִיּוֹן לֹא פָּסְקָה
לָהֶם זֶה טוֹב לְהַמְשִׁיךְ וְלֶאֱהֹב
צִיּוֹן נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה
וְהֵקִים מִשְׁפָּחָה

לְנָעֳמִי חַיִּים
עִם שֵׁנִי גְּבָרִים
יוֹם לֹא עוֹבֵר בִּלְעֲדֵיהֶם
לֹא בַּשֶּׁקֶר אַךְ בַּסֵּתֶר
בְּנַחְלָאוֹת

עָדִיף כָּךְ מֵאֲשֶׁר אַחֶרֶת
הַהַסְכָּמָה תַּאֲמָה אֶת נֹעַם מִשְׁפַּחַת הַלָּדִינוֹ
בְּצֵל עֵץ הַתּוּת לְיַד בּוֹר הַמַּיִם
בֵּין קוֹלוֹת הַשּׁוּק בִּירוּשָׁלַיִם
הַחַיִּים זוֹרְמִים.