נפתלי פרימור, שירתי

לא לבן

לא עוד לבן גלותי.
מעולם לא עזבתי את ארצי
אני מקומי.
מבראשית שמתי את פניי אל השמש
סירבתי לכל גג
הקירות הפכו לאויביי.
אני מחייך אליה
היא משיבה בצבע שוקו
שמחתה הכהה מציפה
מלנומה התפרצה בצחוק
עד מותי.

12.12.2013