נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
בבית אוכל ליום
לא יותר
מעשב מבושל שואבים כח
מחלקים ביצה לארבע ילדים
בשישי לשניים
בגד אחר רק לחורף הבא
זמנים של אין
ובעורמה בא היש
מה לא תיקח?
שלם בעקיפה
שלם בהמחאה
שלם בכרטיס אשראי
שלם במניות ובדיבידנדים
קנה ואל תחשוב פעמיים
זה שלך
אם לא האחר ייקח
אתה לא פרייר של אף אחד
אתה על המסלול לאלפיון העליון
לעליון
יש
פערים נוראים בחברה
המתוסכל בוחר בפשיעה
בא זמן הרועה.…
אנחנו ששיה
עומדים זקופים בערימה
דרוכים לפתיחה
אנחנו יצרני חדשות
לא חלים עלינו מגבלות:
אסורים מתחת לגיל..
לא אחרי שעה כזאת
איזה שטויות
ראשנו נשבר בקלות
חודרים לפרצופו ועל פי הדרישה
עמוק גם לבטנו
קורעים קרביים
מרטשים איברים
המסכן ימות ויקבר
אותנו נמחזר
נקום לתחייה
נעמוד ששיה
רק שיבוא.…
איתי חיים 7500000000 אנשים
כל אחד מבקש את ייחודו
רק הוא שעושה
רק הוא שיכול
כל אחד דורש כבוד
זיכרון עולם
אך בעוד זמן כולנו עפר
ולו נאסף להר
הישמע קולו
יאמר רק אני?
הביט בכל הר סביב.…
מכוסה במטפחת הגורל
אמרתי משורר ושירה
עיניה נדלקו
תקרא לי בבקשה
אפילו שורה
אצלי האותיות מרטטות
מפני מסתתרות
הנה הבאתי לך משקף ראיה
תרכיבי אותו מעל העין
השורה נרגעה
כל אות כאוניה ברורה
מקריאה:
"בא אלי אהובי
מדבר אלי בשמי
אומר שחזר
האוניה טבעה
אך הוא ניצל מהים האכזר
מבקש שלא ניפרד לעולם
המשקף החזיר שירה לחיי.…
מבט אחד
הספיק לסרוג כפפות
עוד מבט גם כובע
חורף ואהבה הלכו יד ביד
החיבוקים בחורף
הנשיקות בחורף
נבטי האהבה בחורף
התחממות כדור הארץ
לא מחממת את הלבבות
האהבה מתגעגעת
לחורף.
…
הִתְעוֹרַרְתִּי לְמַרְאֶה מוּזָר
עֵצִים כִּיצִירַת אָומָּן
שֶׁצִּבְעָם שָׁחוֹר
מֵכוּסִים בַּלָּבָן שֶׁקֶט
לֹא הִתְעוֹרְרוּ מִמַּבָּטִי הַבּוֹהֶה
נוֹתְרוּ מְכוּנָסִים
שְׁקוּעִים בְּתַרְדֵּמָה
הַמַּרְאֶה כְּכָל שֶׁמַּקְסִים
הֶעֱבִיר בִּי תְּחוּשַׁת חוֹסֶר בִּיטָּחוֹן
שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בַּיֶּדַע וּבַנִּיסָּיוֹן
הַמָּחָר אֵינוֹ כְּהַיּוֹם
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שָׁלוֹם.…
הַמִּזְוָודוֹת עָזְבוּ אוֹתִי בְּטֶרְמִינָל
אֵין עָלַי גְּרַם מְיוּתָּר שֶׁל מִשְׁקָל
מוּכָן לַחֲוָויָה שֶׁל קְנִיָּה
הַמָּעָ"מ מֵאֲחוֹרִי
לְפָנַי אוּלָם הַיּוֹצְאִים מֵעוֹל הַמִּיסִּים
בְּמֶרְכָּזוֹ נִיצֶּבֶת בָּמָה מִתְנַשֵּׂאת
וּמֵעָלֶיהָ פִּסְלָה הָעֲנָק שֶׁל
אֵלַת הַצְּרִיכָה
סְבִיבָה חֲנוּיּוֹת לְלֹא מִיסִּים
עוֹד בְּטֶרֶם קָרַבְתִּי
רוּחַ קְטוֹרֶת מִילְּאָה אֵת אַפִּי
לְשָׁעוֹן יוּקְרָה וּלְתִיק אוֹפְנַתִּי יֵשׁ רֵיחַ
פַּטוֹּר מִמִּיסִּים
נְעִימָה לִי קירבתם שֶׁל עוֹבְדֵי
אלת הַצְּרִיכָה
חָזוֹן עַמִּים לוֹבֵשׁ צוּרָה
לְלֹא מִיסִּים
קִירוֹת אֶבֶן אוֹטְמִים הֵיטֵב אֶת מִקְּדֻשָּׁה
דַּרְכָּם לֹא נִרְאֵיתָ זֵעָתָם שֶׁל
מְשַׁלְמֵי הַמִּיסִּים
אֵלַת הַצְּרִיכָה מַעְלָה חִיּוּךְ
מַאֲמִינָה בִּי
אוֹמֶרֶת לִי כֵּן
לְכַרְטִיס אַשְׁרַאי.…
It takes no time
We stay facing each other
Naked
Acting doing grabbing our parts
Fulfilling desired needs
Dressing up from an assault
No attempt at knowing you.…
השליטה על גודל הָאֵבֶר עוברת אל הפְּרָט
מה הטעם במוח עבור מי שאינו חושב
או ברגליים ארוכות שמקופלות
תחת שולחן המחשב?
מעתה ייבחר איבר שישרת את היִעוּד
לחָזֶה של גבר יש פטמה מגוחכת
מדוע שלא יוסיף בּמְקוֹם זה לאיבר אחר?
ברחוב קפלן 6 מתאחדים כותבים
את איבריהם בחרו בשקידה
הנה המשוררת שהגשימה את חלום חייה
זוג שדיים נכנס
כל שָׁד על שולחן נפרד הֵניחָה
עיניים לה כראש סיכה
אלה מערערות על ההחלטה
הפִּטְמָה עונה:
מזלכן שאינכן רואות
למשורר הרוחני לֵב בגודל כל גופו
לא עובר בדלת
עומד חסר אונים
נדחף פנימה
הסופר שגופו שק אשכים ואיבר מין
טסטוסטרון טעון
התיישב לצד השָׁד
מקשיבים יחד לשירת
האיבר הנבחר.…
השליטה על גודל הָאֵבֶר עוברת אל הפְּרָט
מה הטעם במוח עבור מי שאינו חושב
או ברגליים ארוכות שמקופלות
תחת שולחן המחשב?
מעתה ייבחר איבר שישרת את היִעוּד
לחָזֶה של גבר יש פטמה מגוחכת
מדוע שלא יוסיף בּמְקוֹם זה לאיבר אחר?
ברחוב קפלן 6 מתאחדים כותבים
את איבריהם בחרו בשקידה
הנה המשוררת שהגשימה את חלום חייה
זוג שדיים נכנס
כל שָׁד על שולחן נפרד הֵניחָה
עיניים לה כראש סיכה
אלה מערערות על ההחלטה
הפִּטְמָה עונה:
מזלכן שאינכן רואות
למשורר הרוחני לֵב בגודל כל גופו
לא עובר בדלת
עומד חסר אונים
נדחף פנימה
הסופר שגופו שק אשכים ואיבר מין
טסטוסטרון טעון
התיישב לצד השָׁד
מקשיבים יחד לשירת
האיבר הנבחר.…
מְשׁוֹרֵר שֶׁמִּלּוֹת שִׁירַתוֹ שָׁרוֹת אֶת עַצְמָן
אֵין לַהֵן צוֹרֵךְ בַּמַּקְהֵלָה
וְלֹא בִּכְלִי נְגִינָה
הַמִּלָּה עַצְמָהּ עוֹלָה
עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ נִשְּׂאָה.
אֶל בֵּין עָלָיו הַצְּפוּפִים
שֶׁל עֵץ הָאַלּוֹן הִזְדַּחְלָה
הַמִּלָּה
שָׁם בִּקְצֶה הַקִּבּוּץ
בְּמִשְׁמָר הָעֵמֶק.
עַכְשָׁו הִיא יְרֻקָּה
הֶעָנָן רַק לָהּ חִכָּה
וְשִׁלֵּחַ בָּהּ מָטָר.
הָרוּחַ שׁוֹבָב בְּמִקְצָת
אַתְּ הַמִּלָּה הַיְּרֻקָּה, הָרְטֻבָּה
הַטִּיחַ בְּעַצְמָהּ
אֶל הַפַּרְדֵּס הַמִּתְבַּשֵּׁם
בִּפְרַיחַתּוֹ הַלְּבָנָה.
עַל פִּרְחֵי עֵץ הַמַּנְדָּרִינָה
נָחֲתָה
וְהַפְּרִי לְלֹא שְׁהוּת
מִלָא עָסִיס וּמְתִיקוּת.…