נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
לא עמדתי בשורה ראשונה
בחרתי באמצעית
מאחורי מבצר
פניתי אל הממונה על הבישול היומי
במחנה השוחרים
המפקד, קראתי על פי כל גינוני הפניה
אל בעל הדרגה
"שבינגה הלך לבוא ולא חוזר
אנחנו לא יודעים איפה הוא עכשיו"
מה שמך קרא המפקד
מדוע אתה מעלה את הנושא
האם הוא קשור להכנת האוכל?
אבל המפקד.. הוא טרם חזר
פניו האדומים של מפקד הבישול
האדימו
הכיתה עמדה בדום מוחלט
מה יקרה היה באוויר
היטב זכרו מה משמעות ההתחצפות
אך המפקד פסק:
"אני אמצא אותו"
…
היא לבדה
אך אוחזת בשלושה כסאות קטנים מאוד
נוחים לבני גיל 3
למרות משקלה העודף
מקפידה לאכול כשהיא ישובה
על אחד הכסאות הקטנים
ובטרם תשטוף את הכלים
לוקחת מארון ארנק ואת שלושת הכיסאות
פונה אל השדרה המרכזית
יושבת על כסא
ממתינה
התיישב לו איש רחב מימדים
הכסא התקשה לכסות את מרכז הישבן
אך הוא ישב
השניים החלו מדובבים האחד את השני
כמכרים מזה שנים
ובא אחד רזה מאוד
בדק אם הכסא נוח לו
קם והלך.
…
אם תלכו לסרט אז תיקחו אותי
אני מאוד אוהבת לצאת לקולנוע
אמרה בת ה-93
"אני בעד שכל אחד יבלה עם בני גילו"
ענתה הנכדה.
…
בואי
אני תחת עץ הדובדבן
מעלי רוחות של כוכבים אדומים
כשפתיך עגולים ובשלים
איך ידעו שכך נאהב אותם
ואת עצמנו
די לי להושיט יד
אך אין לי עוד
ידי בתוכך ומעלי כוכבים
באדום.
…
כמה אתה אוהב אותי?
לי קל לספור:
כמספר פרחי אמנון ותמר
כמספר דגי הסלמון העולים בנחלים
כמספר הניצנים באביב
כמספר הדובדבנים בחודשי הקיץ
כמספר הצחוקים של אישה אוהבת
האם ספרתי נכון?
תוסיף עוד ועוד.…
ישראל לא רלוונטית בשבילי
הנכדים נולדו באמריקה
לא שומעים עברית
אנגלית היא שפת אמם
כאן הם זוכים לחינוך הכי טוב
שאמריקה יודעת להקנות
יש להם עתיד בארץ שכולם רוצים
לחיות בה
זה לא רק רמת חיים
הם יודעים שסבתא רבא שלהם בגיל 92
חיה בישראל
כל שנה אני מקדישה לה שבוע
ביום ההולדת ב-15 ביולי
אל תחכו לי בישראל
אני יודעת מה טוב בשבילי
אין לי פחדים מהנשיא
אני בוחרת אובמה
הוא לא אנס סדרתי
אני בטוחה בזה.
…
הנשמה נשמעת רק לבורא
ושמו הגדול היה דברו האחרון
פיצוץ מחריש
המקום הומה
הדף חם זרק אותי ארצה
ראש מנותק שיער אדום
כתם חום במרכז המצח
שהיד שחרר את נשמתו מבעד
רסיסי איבריו מעורבבים בדומיהם
אלו של הכופרים
ואני ביניהם
אללה מחוייב למוֹסר את נפשו
המֵקדש את שמו ברבים
לשהיד תמורה פי 72
מעכשיו הוא בשפע שמימי
ומי הוא 'הוא'?
נפתלי 8.6.12…
לא באתי ליהודה לפאר מלך זר
מלך יהודה חתום על תעלת מים
שזרמו מחברון עד הר הבית
ומאז מסגדים באל-קודס מרווים אותך
אך אני זוכר את טעמם והם זוכרים אותי
עץ הזית הזה שלמרגלות עין-כרם
נשמע לעברית
שִמְנוֹ טעמוּ בבית המקדש אך הוא למד ערבית
כי בכוח גורשנו מציון ולא עמדנו בירושלים שְנות
אין עוד יבוסי פסק האמורי ושפת הכנענים שותקת
בנפש חפצה הייתי מבקשם כי ישובו
ומקשיב לשירתם
אך איסלאם סביב ורק טיפת ישראל נותרה
אני יודע כי מר אני אליך
אך דבקתי בירושלים ודמעותיך לא ישטפוני
כי אהבתי לציון גברה על שנאתך אליי
בקשתי שאני צדקך ואתה תהיה צדקי
ויחברו
ויישאו תפילה.…
מזה שנים שאני לא אתך
אני נשואה לך
אשתך
מבקשת להיות אתך
לא יכולה
אין לי דקה אחת פנויה
ארבעת ילדנו גוזלים אותך ממני
יש גם כלבה
אני עושה למענם
לספק צרכיהם
אתה אחרון ברשימה
אחרי הכלבה
אותה חייבים להאכיל
אתה תאכיל את עצמך
היה לי חלום
שאיתך אני מדלגת מרחקים
מזנקת מעל היער
הילדים לא משיגים אותי
זה הרגע שאני פנויה אליך
ואז באה הכלבה.
…
בבוקר אני מתרחק מירושלים
וחוזר בשעות אחרי הצהרים
בשעה מוקדמת מצֵבות השַיש בגבעת שאול
מביטות בגבי
אני מהן והלאה מסתכל בראי
הר המנוחות כבר אינו נראה
אך הן ממשיכות להצביע עלי
עד שער-הגיא
מכאן אני מרגיש את גלי הים הקרבים
חופשי ממבטיהם הדוקרנים
של מתֵי ירושלים
והם בחיבה מקבלים את פני
אני חוצה בשנית את שער-הגיא
ירושלמים יודעים להצטמצם
נעשה לך מקום
חזור אלינו
האדמה בהר המנוחות געשה לרגע
המצבות התקרבו
הפנו לי מקום
אני איתכן.
…
אני מולידה כאבים
אחד אחרי השני
סופרת אותם
לכל אחד יש שם
הם ילדי
יש לי מהם תריסרים
מנוקדים בשירים
אני מודעת לגודש
עורכת פסטיבל של כאב
יבואו יפים עם שיער ארוך
בעיניהם הכהות יביטו בי
יגידו שאני דמות לחיקוי
עם כאב מדויק להפליא
אך אל תפנטז
לפני שתדע
מה עשיתי בגיל 3 ומה עוללו בגופי
עכשיו אתה יכול
אם יש לך כאב בעוצמה של הר
שיכסה את הכאב שלי
יקבור אותו תחתיו עד שלא ייראה
היום אני מבקשת
שתשכב אתה עלי.
…
כמה נוראה החלוקה
של הודו לקסטות
מפלגים אנשים על פי לידתם
מוארנה העליונה ועד לוארנת הטמאים
האחרונים אוכלי עכברים וחולדות
ויש איסור לגעת בהם
בעוד אנחנו חיים בין האליטות
מי שבאלפיון העליון
בדריכות עוקבים אחרי הנתונים
האם יוכלו לשייך עצמם
לעוד מדרגה
בדרך לעליון
להיות בין החזקים המשפיעים
לא בשירה עיניהם
לא במוסר
בהונם עושים שלטון
אוכלי זוטות מושיטים יד
דורשים
ייקחו בכוח
לא את השירה.…