נפתלי פרימור, שירתי

אִירוּסִים כְּחֻלִּים וּצְהֻבִּים
מֵעַל הָאֲגַרְטָל מִתְנַשְּׂאִים
דְּחוּסִים
לֹא הִבְחַנְתִּי שְׁגִבְעוֹלֵיהֶם קְטוּמִים

מַמְתִּינִים לְקוֹנֶה
עוֹמְדִים הַזְּמַן חוֹלֵף
יָפִים לְאֵין שִׁעוּר מֵהַמַּטְבֵּעַ
שֶׁאוֹתָם יִקְנֶה

יְמֵיהֶם קְצָרִים
לֹא יַצְמִיחוּ אִירוּסִים חֲדָשִׁים
אָז בּוֹאוּ אֲנָשִׁים הִתְקָרְבוּ
הִתְפַּלְּאוּ
רְאוּ אֶת הָאַבְקַנִים הַצְּהֻבִּים
עַד אֶתְמוֹל הִתְאַבְּקוּ בָּהֶם חִפּוּשִׁית וּדְבוֹרִים
לֹא עוֹד.

שִׂימוּ לִבְכֶם עַל הַעֲלִי
שֶׁלֹּא יוֹלִיד זְרָעִים
אַל תַּעַבְרוּ לְיָדַם
בְּשִׁוְיוֹן נֶפֶשׁ בְּחֹסֶר אִכְפַּתִּיּוֹת
כְּאִלּוּ מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם.

אֵין זוֹ אַשְׁמָתָם
שֶׁיְּמֵיהֶם סְפוּרִים
הִתְעַנְּגוּ עֲלֵיהֶם
נָשְׁמוּ עָמֹק
עַד
שֶׁיַּחְדֹּר נִיחוֹחַם אֶל גּוּפְכֶם
שָׁם יִשָּׁאֵר
וְאֶל עָפָר שְׁנֵינוּ נָשׁוּב.…

עֵץ אֶחָד בּוֹדֵד בְּיַעַר שֶׁל חוֹלוֹת
מִמָּרוֹם גּוֹבְהוֹ רוֹאָה רַק אֶת עַצְמוֹ
יְחִידִי נוֹתַר
צֵל לְעַצְמוֹ
מַפְּרֶה עַצְמוֹ
נִיזוֹן מֵחָזוֹן
מֵעֵבֶר לָאֹפֶק יֵשׁ עֵץ כָּמוֹהוּ
מַמְשִׁיךְ בְּיוֹם-יוֹם, בִּנְחִישׁוּת
נוֹתַר יָרֹק
מַאֲמִין בְּדַרְכּוֹ.…

אִמָּא אֲדָמָה
הַכֹּל לָךְ מוֹדִים
אֲנִי לָךְ נוֹשֵׁק
לְפֶתַע מִבְּלִיחָה לָהּ הַמַּחְשָׁבָה:
שְׁתֵּיהֶן יְקָרוֹת לִי
אֶשַּׁק לְכָל אַחַת מָהֵן בְּנִפְרָד
וְשֶׁמָּא בְּאוֹתָהּ הַנְּשִׁיקָה
אֶת שְׁתֵּיהֶן אֲנַשֵּׁק?
הִיא בְּתוֹכָהּ
הָאֲדָמָה הִיא שֶׁעוֹטֶפֶת
אוֹתָהּ אֲנַשֵּׁק.…

תַּחַת שְׁמֵי קוֹלוֹרַדוֹ אֵין לִי סְפֵקוֹת
בַּכֹּחַ הָעֶלְיוֹן
שָׂם הַדָּת הִיא אֱמֶת פְּשׁוּטָה
כָּל פְּסִיק כָּל מִלָּה
הֵם אֱמֶת צְרוּפָה
כָּאן אֵין לִי סְפֵקוֹת בַּנִּסִּים שֶׁקָּרוּ
אֲפִלּוּ עַם הַבְּחִירָה הוּא בְּחִירָתוֹ שֶׁל
הָאֱלֹהִים עַצְמוֹ
אֵינִי שׁוֹאֵל לָמָּה אֵינִי מִסְתַּיֵּג
תַּחַת שְׁמֵי קוֹלוֹרַדוֹ הַכְּחֻלִּים
אֲנִי תַּחַת הַשְּׁכִינָה
הִיא מֵעָלַי
שְׁמֵי קוֹלוֹרַדוֹ הֵם הַתְּשׁוּבָה
אַךְ גַּם שֵׁם יֵשׁ עֲנָנִים שְׁחֹרִים
וְהַלַּיְלָה יוֹרֵד.…

בִּמְחִיר הַבַּיִת שֶׁנִּמְכַּר בִּשְׁנַת 2010
אֶפְשָׁר הָיָה לִקְנוֹת אֵת כְּפָר-סַבָּא
רַעַנַנָה וְהוֹד הַשָׁרוֹן גַּם יַחַד
בִּשְׁנַת 1908.

כַּמָּה עָשִׁיר יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת
לוּ רַק קָנָה אָז וְחַי הַיּוֹם
רַבִּים כָּךְ חוֹשְׁבִים
אַךְ אֵינָם יוֹדְעִים עַד מָתַי יִחְיוּ

לוּ רַק יָדַעְנוּ הַכּוֹל הָיָה שׁוֹנֶה
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי:
אֶחְיֶה כְּמִסְפָּר שְׁנוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי
נִרְגַּעְתִּי.
אֲנִי יוֹדֵעַ כַּמָּה שָׁנִים
אֶכְתּוֹב שִׁירִים.…

חופש, חופש
צורח ומטיף
צאו מהקופסה לא עוד מסגרות
ללא, זה מה שיש לי
וזה מה שיש לו.
תנו לרעיונות לפרוח
עולם פתוח ללא מנעולים
מחשבה חופשית
אחוות העמים
רק חופש
חופש רק
שברו קירות!
עולם בלי חומות
מי אתה ששם גבולות?
נהרוס סכרים שעוצרים
את המים מלזרום
יוסרו
חופש לחומר
ולאנשים
הוסרו המחסומים
הדם זורם חופשי
זה היה מעשה
החופש האחרון.

 …

סגולתו של חודש אוקטובר בכך
שמכין את דיירי העולם
לחורף
החורף טרם בא, אך ברורה הכוונה
העלה הצהיב ונשר
מרגע הניתוק
את גורלו מפקיד בידי הכוח שמעליו
הרוח תחליט לאן להוליכו
המים אותו ישיטו
הרחק מעץ מולדתו
עכשיו הוא חומר
מתחיל להתפורר
החורים בו מתפשטים, כעיניים
גדולות מִדַּי
של איש רזה וחולה

בחודש אוקטובר
מדי שנה בשנה
העץ נותר ערום
אני מביט בו בהערצה
שוב ושוב
בזקנתו מעלה עלווה
מפיץ זרעיו למרחקים
מצמיח כוחות מחדש
זה לא מובן דמיוני
רעיון נשגב
כדאי לשכפלו ולהעביר
לכל מי שמביט בו
השמש עדיין חמה
אך כולם מוכנים לבוא הקרה.…

אֶרֶץ הַר אֶרֶץ שֶׁלֶג
אֶרֶץ מַיִם אֶרֶץ יֹבֶשׁ
רַק מִפְּנֵי אַלְלַה מִתְכּוֹפְפִים
לְפָנָיו אַרְצָה נוֹפְלִים.

כָּל הָאֲחֵרִים גּוּפָם רַךְ
לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי סַכִּין
לֹא בִּפְנֵי מוֹקְשִׁים
לֹא יַעַמְדוּ בִּפְנֵי נֶחִישׁוּתָּם
לְהָבִין אוֹתָם לֹא יַשְׂכִּילוּ
בְּנְיוּ-יוֹרְק, לֹא בְּפָרִיז וְלֹא
בְּרַחֲבֵי הָאִימְפֶּרְיָה הַבְּרִיטִית.

לֹא יֵעָמְדוּ בְּפָנָיו שֶׁל הַאִסְלָאם הַלּוֹחֵם
הַטַּנְקִים וְהַטִּילִים הֵם פִּסְלֵי הָאֱלִילִים
שֶׁאַנְשֵׁי הֶהָרִים מְנַפְּצִים
הַאִסְלָאם הוּא שְׁחִישְׁלַם שְׁנַסַךְ בָּהֶם כֹּחוֹת
יָבִיאוּ לְאַלְלַה נִצָּחוֹן
בִּשְׁבִילוֹ הֵם נוֹלְדוּ
לְמַעֲנוֹ לְשַׁהִיד יַהַפְכוּ
אֱמוּנָתָם נְחוּשָׁה
רוֹצַחַת כָּל שִׁקּוּל דַּעַת…

לְדָגִים מָקוֹם מֵאֲחוֹרִי הַזְּכוּכִית בְּסָלוֹן
הָאִישׁ לְיַד הַפְּסַנְתֵּר מְנַגֵּן
פּוֹלִינֵאֶז שֶׁל שׁוֹפֶּן מֻקְסָם מִצְלִילַיו
מְרֻכָּז
לְפֶתַע צִלְצוּל
מַצַּב חֵרוּם הוּא רוֹפֵא חַיָּב לַעֲזֹב
בְּרֶגַע זֶה

בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַזְּכוּכִית
הַדָּגִים אֶת זְמַנָם מְמַלְּאִים בִּתְכָכִים
מִגְרָשִׁים מְקַבְּלִים מִשְׂחָקֵי זוּגוֹת עוֹשִׂים
לְרֶגַע נֶאֱמָנִים וּמִיָּד נִּפְרָדִים

בָּאִים חֲבֵרִים
בְּסָלוֹן מִתְרַוְּחִים
עוּגָה עִם אַגָּסִים וְשֶׁזִּיפִים
גַּם בָּשָׂר עַל הָאֵשׁ
אוֹכְלִים
מְסַפְּרִים עַל שׁוּק הַדָּגִים בְּמַרוֹקוֹ

בְּצַד הַמַּיִם מִתְרוֹצְצִים
זֶה שֶׁהִסְתַּתֵּר בֵּין הֶעָלִים
בֵּין הָאֲבָנִים עָבַר
בְּהֶבֶל פִּיו נֶגַע
נַהַג כְּמֶלֶךְ בְּאַרְמוֹן
שִׁנָּה צִבְעוֹ וּכְבָר אֵינוֹ דּוֹמֶה לְעַצְמוֹ
זוּג מִתְבּוֹדֵד

בְּסָלוֹן צוֹפִים בַּמָּסָךְ הָעֲנָק
סֶרֶט מֶתַח אַהֲבָה וּנְקָמָה
הַמְּצִיאוּת מִשְׁתָּנָה מֵרֶגַע לְרֶגַע
יוֹרִים נִּמְלָטִים וְיֵשׁ נִפְגָּעִים

וּבַצַּד הַשֶּׁקֶט לְאֵלֶּה שֶׁבְּ'אַבָּא וְאִמָּא' שִׂחֲקוּ
יֵשׁ סוֹף-סוֹף יְלָדִים
אֶת תַּפְקִיד הַהוֹרוּת מְקַבְּלִים
לֹא מְשַׁתְּפִים בּוֹ אֲחֵרִים
הַקְּטַנִּים לְפַחֵד לֹא לָמְדוּ
יֵשׁ שֶׁיָּצְאוּ וּמֵאָז לֹא נִרְאוּ.…

פנינים במקום לא צפוי
פנינים
בשרשראות
פזורות
גם גדולות גם רסיסים
מבטי סוקר את כולן בשמחה

טיפות הגשם על חלון המכונית
ראשוניות
נתרגל כשיבואו עוד
מראות את עצמן
מתגלגלות
מבריקות
נפלא להתחיל את היום
ביופי השמימי
בעודי נסחף עם טיפות הגשם
הבחנתי ברכב שגלגליו פונים אל-על
על הפנינים שלי החליק
הוא לא יכתוב עליהן שיר.
נפתלי 1.10.10

 …

סוֹף חוֹדֶשׁ נוֹבֶמְבֶּר
הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת אַתְּ הַיָּבֵשׁ מִיַּבֶּשֶׁת
הַכּוֹל מְבִינִים שֶׁאֲנַחְנוּ בְּמַהֲלַךְ שִּׁינּוּיִים
מְבַקְּשִׁים לָדַעַת לָמָּה פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים
הַאִם הָעֵץ שֶׁמּוּל חַלּוֹנִי
הוּא הדינוזאורוס שֶׁלֹּא יַמְשִׁיךְ
אֶל הַשֶּׁמֶשׁ אֲנִי מַפְנֶה רָאשִׁי
מַבִּיט בָּהּ הַיְּשֵׁר, מְצַמְצֵם אישונים
מוּכָן לְעִימּוּת
אַךְ תְּחִילָּה בְּנִימוּס: מָה שְּׁלוֹמֶךְ?
לְפֶתַע הֵבַנְתִּי אֶת הַגִּיחוּךְ
הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁפָּנֶיהָ בּוֹעֲרוֹת
בְּמִילְיוֹנֵי מַעֲלוֹת
מָה לִי לְהִתְלוֹנֵן עַל שְׁלוֹשִׁים מַעֲלוֹת בְּצֵל
שֵׁם אֵין צֵל
מוּשְׁפָּל מוֹרִיד מַבָּט
סְבִיבִי צָהוֹב.…

ימיו האחרונים נוראים
לחולה האלצהיימר זו גסיסה מתמשכת
בני המשפחה יודעים מרה
אין להם צורך בדברי הרופא
הטורח לציין את הזמן המשוער
הזמן המדויק
לא נותר עוד זמן
הזמן חלף
נותרו רק ייסורים
אנחנו יודעים
ובכל זאת מבקשים:
אל תשוו ואל תזכירו
את שהיה לפני שנה, לפני שנים
זה רק פוגע
חולה האלצהיימר אינו זוכר
בקושי רואה
לא הולך
הניחו למחשבותיכם
דרך עיניו היכנסו לראשו
רק פשוט
רק עכשיו
עד שלא יהיה.…