נפתלי פרימור, שירתי

אני מתמוגג מתמוסס כולי
זו הצמודה לגופי מושכת
מפעילה עצמות
לא ידעתי שהיא כזאת
חלקים שלי עוברים אליה
רק לפני רגע הייתה לי זרה
אני אצלה
זה מוזר כולי משתתף
זה נמשך
טירוף נורמאלי שאינו פוסק
אני מתרוקן
לעצמי נדמה כקליפה
תוכי עבר אך נותרתי מלא
לא חסר לי דבר
החלפנו עצמנו
אני
הוא
היא.

 …

דָּג זָהָב וְדָג שֵׁמֶךְ
לִשְׁנֵיהֶם קַשְׂקַשִׂים, סְנַפִּירִים
כָּל אֶחָד מָהֵם שׂוֹחֶה בַּמַּיִם אֲחֵרִים
לְעוֹלָם לֹא יַכִּירוּ
לֹא נוֹעֲדוּ זֶה לְזֶה.

דָּג הַזָּהָב בְּעוֹשֶׁר גְּוָונָיו, אָדוֹם, לָבָן וְשֶׁחוֹר
דִּמְיוֹנִי בְּמַרְאֵהוּ
אַךְ פִּיו בְּבוֹץ נוֹבֵר
דָּג הַשֵׁמֶךְ בַּמַּיִם הַזַּכִּים, הַטְּהוֹרִים
מְזוֹנוֹתָיו כּוּלָּם רַעֲנָנִים וּטְרִיִּים.

לְעוֹלָם לֹא נֵדַע עַל קִיוּמָם
שֶׁל אֲנָשִׁים כֹּה רַבִּים
הַדּוֹמִים לָנוּ
הַשּׁוֹנִים מֵאִתָּנוּ
מְעַטִּים אֲנָשִׁים שֶׁאִתַּם אֲנִי שׂוֹחֶה
בַּנָּהָר הַחַיִּים.

בַּמּוֹרָד הַנָּהָר מִתְפַּצֵּל, מִסְתַּעֵף
דְּרָכֵינוּ נִפְרָדוֹת
לְעוֹלָם לֹא נִתְרָאֶה עוֹד
יֵשׁ שֶׁהַנָּהָר מַפְרִיד בֵּין נְפָשׁוֹת
וְיֵשׁ שֶׁמֵּבִיא פָּנִים חֲדָשׁוֹת.…

במרכזה של ניו-יורק
או של כל עיר אחרת
לא יוכל ליהנות מהאנשים.
כה רבים הם
מעליי ומאחוריי לצדי ומלפניי
אפילו תחתיי מתרוצצים
רובם נראים לי מיותרים
פולטים גזי חממה מסוכנים
לא ייאמן איך לחיי דחיסות
מסתגלים
יש שלמדו להפיק מכך תועלת
למכור להמונים לקנות בזול
מוצרים מכל קצווי תבל פרושים
פה
כמה שונה מקום שבו האנשים מועטים
שם מראהו של כל אדם מרגש
הוא הנחשק מכול
רק בקרבתו רוצים
הוא שמביא חיים לא מוכרים
אנשים במקומות מרוחקים אינם יודעים
שקיימים אנשים כה שונים
את השונה והדומה מחפשים
רוצים לטעום, להתחבר, להתנסות.

אני תלוי בין שני עולמות
איך באחד אבחר?
את שניהם אני רוצה.…

לֹא לְפּוֹלַנְיָה.
בָּהּ מִשְׁפַּחְתִּי חַיָּה מֵאוֹת בְּשָׁנִים
שְׂנוּאִים.
לִי זִכְרוֹנוֹת לֹא נְעִימִים וְכוֹאֲבִים,
אַךְ הֵם כְּגַרְגִּיר חוֹל
לְעֻמַּת אֵלּוּ שֶׁל אָבִי.
חַיָּל בְּצָבָא הַפּוֹלָנִי.
שֶׁנָּאָה דָּתִית,
מָדוֹר לְדוֹר.
יְהוּדִים, לְכוּ
רְצוֹנָם נְמַלֵּא.
אֲנִי לְשָׁם לֹא בָּא.

לֹא לְגֶרְמַנְיָה.
בָּהּ הַשִּׂנְאָה הָגְתָה אֶת
"הַפִּתְרוֹן".
הַיּוֹם בְּגֶרְמַנְיָה חֶבְרָה פְּתוּחָה
חַיִּים בָּהּ בְּנֵי לְאֻמִּים שׁוֹנִים, גַּם יְהוּדִים.
אַךְ הַזִּכָּרוֹן אוֹמֵר לִי "לֹא".

לֹא לַשְּׁכֵנָה.
שֶׁדָּלְתָה סְמוּכָה לְדַלְתִּי
שְׂנוּאָה וְשׂוֹנֵאת.
רַק מְעַטִּים אִתָּהּ מְדַבְּרִים.
אֲפִלּוּ בֹּקֶר טוֹב לֹא אוֹמְרִים.
רַק אֶת יְלָדֶיהָ הִיא אוֹהֶבֶת,
רַק עֲלֵיהֶם מְדַבֶּרֶת.
כַּמָּה הֵם מֻצְלָחִים וַחֲכָמִים
וּבַעֲלֵי הַהַשְׂכָּלָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר.
אֲנִי לֹא בָּא אֵלֶיהָ.

הַשִּׂנְאָה הִיא אֱנוֹשִׁית.
הִיא תּוֹמֶכֶת, מְחַבֶּרֶת,
וְאַהֲבָה גְּדוֹלָה נוֹתֶנֶת.…

קָפֶה אַבְרָם, מֶטֶר מִשּׁוּק "מַחֲנֶה יְהוּדָה", בְּבִירָה,
צָפוּף עַל הַבִּימָה
מוּזִיקָה ברזילאית
אַרְבָּעָה נַגָּנִים.
בִּשְׁכוּנַת הָעוֹנִי שֶׁל רִיוֹ דֶּה זֶ'נֵירוֹ
צָפוּף יוֹתֵר.

גִּיטָרָה שֶׁל שִׁבְעָה מֵיתָרִים
נַגָּן כֵּהֶה עוֹר, שֵׁיעַר לוֹ שָׁחוֹר
עוֹצֵם עֵינַיִים
הַגְבְרְתַּן שֶׁבְּפִינַּת הָרְחוֹב.

הַגִּיטָרָה הַקְּטַנָּה, קְווּקִינְיוֹ
כְּאִילּוּ לֹא הִתְפַּתְּחָה
קוֹלָהּ כְּקוֹלוֹ שֶׁל מִתְבַּגֵּר
בַּצְּלִיל הַגָּבוֹהַּ קוֹבַעַת נוֹכְחוּת
לַמְרוֹת הַגּוֹדֶל.

חָלִיל, נורמאלי לַחֲלוּטִין
אִישָּׁה אַל תּוֹכוֹ נוֹשֶׁפֶת
מַצְמִידָה שְׂפָתֶיהָ מְתַרְגֶּלֶת
לֹא חָסְרָה בְּמִשְׁקָל
כָּל שְׁאָר הַלַּהֲקָה – תַּחְתֶּיהָ
בַּעֲמִידָה.

הַתּוֹף, לְלֹא עוֹמֶק,
צַלָּחוֹת מַתֶּכֶת בצדיו
הַפַּנְדִירוֹ.
לְנַגָּן, אֶצְבְּעוֹתָיו זְרִיזוֹת
זָקָן שָׁחוֹר מֵכַעֵר פָּנָיו.

הַנַּגָּנִים, בַּמִּקְצָב וּבִצְלִיל
מְסַפְּרִים, בְּסִגְנוֹן השוֹרוֹ*
הַפַּנְדִירוֹ: הַיֶּלֶד בִּשְׁלוּלִית
גֶּשֶׁם ברזילאי חָזָק
לֹא נוֹתַר בּוֹ אֵיבָר יָבֵשׁ אֶחָד
אֵין אִימָּא שֶׁתַּחֲלִיף לוֹ.…

אָמַרְתְּ שֶׁאֲנִי יָכוֹל
עַל רַמְזוֹר וְעַל עֲגָלָה לִכְתּוֹב שִׁירָה
שֶׁעַל הַכּוֹל אֶכְתּוֹב
אַךְ לֹא

הַשִּׁיר – יֵשׁ בּוֹ מִמֶּנִּי
מַחְשָׁבוֹת וַחֲוָויוֹת הַדִּמְיוֹן,
דָּחַף לְתַעֵד רְגָשׁוֹת,
לְהִתְפַּעֵל וּלְהִתְרַגֵּשׁ.

אֲנִי מַכִּיר בַּחֲשִׁיבוּת
הָרַמְזוֹר וְהָעֲגָלָה,
אַךְ אֵין לָהֶם מָקוֹם בְּשִׁירָה.

אוּלָם הַמֶּרְכָּבָה
הַמַּסִּיעָה אֶת הַסֵּדֶר הַקִּיּוּמִי
עַל מַרְכּיבַיו הַמּוּפְלָאִים.
נּוֹשֵׂאת אֶת הַנִּיצוֹץ העולמי
מֵהַכְּנָפַיִים וְעַד הַגַּלְגַּל.

כְּעֵין הַחַשְׁמַל בָּם
כָּבוֹד מוֹבִילַם, מַעֲנִיק כִּיוּוּן וְדַרְגָּה.
הַנָּבִיא רוֹאָה מֶרְכָּבָה*
אֲנִי רוֹאָה עֲגָלָה.

*יחזקאל א', י…

אוֹגוּסְט
מִזֶּה זְמַן שֶׁהַחוֹם עוֹלֶה
הַשֶּׁמֶשׁ הָקוֹפַחַת
מַבְעִירָה אֶת הָאֶרֶץ
רוֹתַחַת
עִם שקיעתה
הָאֲוִויר כְּקִיטוֹר
רִיקוּד הָזוּי שֶׁל טִיפּוֹת
הַכְּבֵדוֹת יוֹרְדוֹת
אַךְ בְּטֶרֶם תִּגַּעְנָה בַּאֲדָמָה
הָאֲוִויר הַחַם דּוֹחֵף אוֹתָן מַעְלָה
גְּדֵלוֹת וְצוֹנְחוֹת
הַבֶּגֶד הַלַּח צוֹנֵחַ
הַגּוּף הַמְּשׁוּחְרָר
מִתְכַּסֶּה זֵיעָה
הַנֶּאֱסֶפֶת לְנַחַל
מִיָּמָיו זוֹרְמִים בֵּין שְׁתֵּי גְּבָעוֹת זֵהוֹת
לְהַפְלִיא
שֶׁדַּיֶּךָּ
אֵין אֵלּוּ מֵי מִמְטָרִים
הַמַּיִם מֵאִיתָּנוּ
מָלוּחַ טוֹעֵם מָתוֹק
הַגּוּפוֹת חַיָּיבִים לִמְצוֹא פּוּרְקָן
הוּא בָּא
בְּלַיְלָה חַם לַח.…

הַמְּפַקֵּד הָרוּג
הַקָּצִין פָּצוּעַ עִם רְסִיס בְּלֵב
קליעי הַשִּׂנְאָה פָּגְעוּ בָּהֶם
קָשֶׁה לִי הַשִּׂנְאָה
אוֹתָהּ לֹא מְחַיֶּיבֶת
שְׁבִיתַת הַנֶּשֶׁק
אֲנִי לֹא מַצְדִּיק הֶרֶג
הוּא מַחְלִיא
אָסוּר לְקַבְּלוֹ
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ.…

לְכַלָּה אַרְבָּעָה יְלָדִים לְחָתָן שְׁלוֹשָׁה
שְׂמֵחִים
נִמְחֲקוּ עָשׂוֹרִים
הַצֵּירוּף חֲתַן-כַּלָּה מְרַעֲנֵן
מְיַיחֵל לְעָתִיד מִתְמַשֵּׁךְ
אֵינוֹ תְּלוּי גִּיל
הֶעָבָר הַמַּטְרִיד נִמְחַק
נוֹתַרְתְּ הַשִּׂמְחָה בְּלֵב
אִיחוּלִים
אֵין לִי רָצוֹן לייפות מְצִיאוֹת
כִּצְעִירִים הַזּוּג פּוֹרֵחַ מְגַדֵּל אֵת עָצְמוּ
אֶת יְלָדָיו
בְּגִיל הַמַּעֲבָר
בְּיַחַד נוֹבְלִים
מַעֲלִים בְּמִשְׁקָל
מִזְדַּקְּנִים
אַךְ
חָתָן וְכַלָּה נִפְלָאִים.…

את פה. אתי לכל החיים.
לא חסר לך דבר
אין תקציב שהוא מעבֵר
את לא צריכה לעבוד
שם מתחילות הצרות
את אוהבת לצייר
הנה לך הכסף
קני לך את כל הצבעים
תכשיטים את עושה מציגה בתערוכה
הנה לך הכסף
קני ארגזים של חרוזים
זכוכית מורנו
יש עִם זהב
את אוהבת בגדים
הנה לך הכסף
הארונות מוכנים
זה בסדר שתהיה לך חברה
או אפילו יותר
אך ללא בעליהן
אני שומר על הנישואים שלנו
אין לי רצון להתרסק.
אני אקח אותך לכל פינה בעולם
מאיסלנד צפונה
לכל מקום שתבחרי
עד הקוטב הדרומי
שם פילי הים מפגינים אהבה
במי האוקיאנוס הקרים
הגברים אינם בוגדים
כלוב הזהב עוצר
מעשים רעים
מקנה ביטחון לחיים
לא מפריע לי שבלילה תחלמי
על גברים
על זה לא משלמים.…

הַמְּפַקֵּד הָרוּג
הַקָּצִין פָּצוּעַ עִם רְסִיס בְּלֵב
קליעי הַשִּׂנְאָה פָּגְעוּ בָּהֶם
קָשָׁה לִי הַשִּׂנְאָה
אוֹתָהּ לֹא מְחַיֶּיבֶת
שְׁבִיתַת הַנֶּשֶׁק
אֲנִי לֹא מַצְדִּיק הֶרֶג
הוּא מַחְלִיא
אָסוּר לְקַבְּלוֹ
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּמָּשֵׁךְ.…

אֲנִי מַעֲדִיף לְהַתְחִיל אֶת יוֹמִי תַּחַת מַיִם זוֹרְמִים
לְהַרְגִּישׁ אֶת קִילוּחֵי הַמַּיִם
שׁוֹטְפִים אֶת גּוּפִי
שֶׁאוֹן הַמַּיִם לֹא מָנַע מִמֶּנִּי
לִשְׁמֹעַ רִשְׁרוּשׁ ו.. עוֹד…
הוּא שֶׁגָּרַם לִי לִפְתֹּחַ חַלּוֹן.

יְמֵי אוֹקְטוֹבֶּר הָאַחֲרוֹנִים
עָלֵי הַצַּפְצֵפָה רֻבָּם כְּבָר נָשְׁרוּ
לְנוֹתָרִים גָּוֶן שֶׁל זִּקְנָה
נָעִים בָּרוּחַ וּבַאֲוִיר כּוֹתְבִים.

אֲנִי מִשֶּׁתָּהֶה
עוֹקֵב אַחֲרֵי הֶעָלֶה שֶׁקָּרוֹב לְחַלּוֹן
קוֹרֵא שִׁרַתוֹ
הַפּוֹנָה אֵלַי:
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֶהְיֶה חַיָּב לְהִתְנַתֵּק
כְּבָר חֹדֶשׁ שֶׁאֲנִי מַבִּיט בְּךָ
מִתְבּוֹנֵן
נִקְשַׁרְתִּי.…