נפתלי פרימור, שירתי

Be and being

,to be a thinking man
the one who knows
how to choose
his pathways
,so
how come you ended up
?being a poet
it's my way to be a man

17.9.2020 …

אין בינינו אלא בוז

חורף 1940 / 1941 בגטאות
שרה
רבקה
רחל ולאה
הוציאו את תינוקותיהן לפינת הרחוב
משם הגוויות נאספות בעגלות
לא הניחו את הגופות הקטנות עירומות
אלא עטופות בחלקי בד
מבגדיהן.
הוויתור על חתיכות הבגד
היה בו חוסר היגיון מופלג
בחורף הזה בגטו וורשה, לא היה בו
מאומה מן ההיגיון
האמונה באלוהי ישראל נותרה
ויש שהתחזקה
הרחום והרחמן הוא שמעמיד את עמו
במבחן.
הגטו המשיך להוליד
לארבע האימהות לא נותר חלב להניק
אך הן נותרו באמונה שהן ממלאות אחרי
רצונו של האל, שהגאולה בוא תבוא
הוא הרי אינו אדיש לסבלם של הצדיקים.
לימוד בחברותא עם הרב של קהילת שאנץ
שבירושלים שכנע שהרב המהולל
אינו חושש מטענות שמנגד
ההשגחה העליונה הרי נובעת מכל מילה
ומכל ספרי הקודש,
דבריו של דודי, לפני
מאיר פשמיסלבסקי
ניצול מחנה אושוויץ,
שמראה הגופות המוצאות מתאי
הגזים, לא הניחו לו עד יום מותו.…

הודפת תקרה

אני מעורפל בין הקירות
התקרה הלבנה מתוחה מעליי
מאיימת ליפול
למחוץ
אך גבוהה דייה שאוכל לנשום
המחשבות שלי
עוברות אלייך
את אומרת שרצית אותי
עשרות שנים בטרם הכרנו
אך אני יודע שלו נפגשנו בעודנו בשנות העשרים
היינו שופטים זה את זה על פי
מידת הסיפוק הרגעי-
הוא המדד המכריע
רק הוא
אך נפגשנו אחרי שכל אחד מאיתנו
חצה דרכים רבות
טעמנו מן הרע ולמדנו להבחין בטוב.
בואי,
היא מתכרבלת בתוכי
בעוד התקרה הולכת וקרבה
מותירה מעט מרווח
היא מותחת את זרועותיה
הודפת אותה למקומה
"אני נשארת איתך"

9.10.2020…

Gołymi rękami podniosła sufit

pozostałem zamglony między ścianami
a nade mną rozpościera się biały
sufit
grozi upadkiem
rozwalaniem
ale jest wystarczająco wysoko
że mogę oddychać
moje myśli przenoszą się do ciebie
mówisz że chciałaś mnie
przez dziesięciolecia
zanim się poznaliśmy.
lecz jestem pewny, że jeśli byśmy się poznali
mając dwadzieścia lat
każdy z nas oceniałby drugiego
według stopnia chwilowej satysfakcji
jedyna miara decydująca w młodości
wtedy nie liczyły się inne wartości.
gdy się spotkaliśmy się, każde z nas
przebyło wiele ścieżek
poznaliśmy zło i wiemy
jak rozpoznawać dobro.

teraz kiedy proszę ją by się zbliżyła,
ona przytula się do mnie
a sufit się obniża, po chwili dotyka nas
brakuje powietrza
ona wyciąga ramiona
podnosi sufit na swoje miejsce
patrząc na mnie: mówi
" ja pozostanę z tobą"

9.10.2020…

הבורא וכל השאר

בקשתי לשיחת אמת איתך
ישירה בין האדם לבורא.
אשמתי על שהפכתיך מהבורא
לאל, לשומר, למרפא ולבנקאי.
אך יש בי אהבה גדולה לבורא העולם
וצר לי עליך עד מאוד
כי זה שדרש אותך לעצמו
קנה אותך בממון
כל אחד מהם טוען,
כי את הבטחתך נתת רק לו
והאחר – העתיק וזייף
כל אחד מהם נושא חוזה, אך הוא אינו חתום
הם נלחמים זה בזה, הורסים את העולם
עד השמֵד
בטוחים שבשמך הם עושים את הנורא
והבורא הגאון הגדול
דבר אינו מטרידו
הוא לא פסק לרגע מיצירתו
אך יש שבטוחים
שהבורא טורח ועושה
בעבורו

28.9.2020…

תחיה מהר

אני פה!
למה לך לחשוב לאיזה צורך או מטרה.
תביט בעיני של מי שלצידך
ברחוב, על הספסל, בים.
הם הסיבה לקיומך
אותם תאהב, איתם תילחם, הם יעשו בך שפטים
ואתה בהם.
אך עליך למהר. הזמן דוחק.
האחרים עושים את דרכם להחליף אתכם
התמונות מתחלפות כמבזק החדשות
תצחק או תבכה, תבריא או תחלה
זמנך ייגמר
ואיך אדע שנותרה בי אהבה
שאין בי רצון לכוח ושליטה?
תכתוב לי שיר – היא אמרה
שיר שכולו אהבה גדולה
ואני אדע אם להשיב לך בגופי
או ללכת לדרכי.
כמה זמן את מותירה לי לכתוב לך שיר?
אין לי זמן. אולי אמתין לך דקה אחת.…

גופי הוא הים

בנעוריי התנסיתי רבות בחוף הים של שפיים
ולעיתים מדי יום חציתי את החולות
עד הים.
שישים שנה מאוחר יותר
ואני עדיין נמשך אליו.
הגלים שוטפים נוגעים בכפות רגליי
עורי אינו עוצר בעדם
יש שהורה לגלים לשטוף את גופי מבפנים
הגלים יודעים את דרכם
עולים במעלה הבטן ודרך הצוואר
סובבים בראשי וחוזרים אל הים
אני שלוחתו של הים
כמפרץ מלא מבוכים
זה לא עושה לי טוב או רע,
גופי הוא הים ובכל העומקים
אני מזהה את הספינה הטרופה
ששקעה אחרי שמעפיליה ניצלו
דג צלופח ענקי שצבעו כגון הזית
מקבל אותי בפיו הפעור
אני ממשיך לעומקו של הים.
והים של שפיים
תמיד בתוכי.…

FormulaBoska God's equation נוסחת האלוהים

כול חי הוא יציר אדוני
Wszystkie formy zycia sa stworzone przez Boga
All life forms are God's creation

17/9/2020…

Usta poetów

moje wiersze umieszczone na papierze
mają własną skórę książki
gdziekolwiek otwierasz tam ty i ja
litery wybaczają, trochę niepewne
nie kpią z nas, wspierają
dają nam schronienie i białe prześcieradło
tu jest nam wolno,
pod jednym warunkiem:
stąd nie wolno nam wyjść
za chwilę bycia razem
z przyjemnością się oddajemy
ach! te wargi poetów
nie podlegają zasadom dystansu,
niszczą odległości
aż do namacalnego dotyku
aż do smaku
wiadomo, że smak się zmienia
z każdą chwilą

21.9.2020…

ראש השנה ושחור סביב לו

הם שומרי התורה הקדושה
היא פרנסתם ומקור כול כוחם
להם גדודים שומרים על כשרות המזונות
והחוקים,
הם מונעים התבוללות בין הגויים
הודות להם אני יהודי.
אך אתם יודעים שהמוני יהודים
מסרבים לדרככם
ויבחרו את דרך הגויים על פני דרככם.
האור המאיר את העולם יש בו מכל
צבעי הקשת
השוכנים זה לצד זה בשלום.
שני הקצוות מקצינים זה את זה,
החרדים מתחרדים, מתכנסים
מתכסים בשחור משחור.
החילונים מסלקים כל סימן של שחור
ניכווים מאפור,
עבורם החרדים הם סיוט
ההולך וגובר עד שאין
עוד ישראל עם הבלורית והים
יש פאות, יש אומן וקברי צדיקים
והכול שחור
עד שמבחירה לא נרצה לחיות פה
גם את זה תספרו בעוד אתם מתגאים
שהשחור בולע את כל הצבעים

19.9.2020…

Czy

żyłam zwykłym życiem kobiety
to jak to się zdarzyło, że
jestem matką
jestem poetką
jestem prawniczką
wypełniłam kilka żyć
część z nich jednocześnie
inne przeszły jeden po drugim
…została samotność.
już wiem jak ją wypełniać
jak zatrzymać czas przeszły
chwile radosne, cierniste i tragiczne
i tylko teraźniejszość budzi pytania
czy wybrać samotność czy próbować
spotykać się z miłością
i jaką taktykę zastosować
czy ostrożnie mam się do niej odnosić
chyba tak, a jednocześnie nie

20.9.2020…

Uwielbiam choć nie znam

albo wierzysz w Stworzyciela albo nie!
?czy istnienie Boga zależy od mojej woli
!o nie
czy łańcuch reakcji chemicznych
doprowadził do stworzenia życia
?aż do Ciebie i do mnie
Bóg nie jest wynalazkiem człowieka
to On jest Stworzycielem życia
nie jestem w stanie określić Twojej siły
lecz ja Cię podziwiam,
dla Ciebie duża litera
dla Ciebie moje wiersze
i dla Ciebie Hallelujah,
nie proszę by Bóg był moim stróżem,
by mnie leczył
a co do zagłady i morderstwa
to sprawiają ludzie
tak zawsze było i będzie,
pragnę byś mnie kochała
i mam miłość dla Ciebie

18.9.2020 …