נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
שורש הדמיון
בעודי מתהלך ביער עבות,
מתעלם מהנוף הירוק,
אל האדמה שולח מבט.
מסיר כול גרגיר.
כל אבן
כל סלע.
רוחץ את השורשים העצומים.
אל תוכם זוחל.
מראה נסתר מתגלה:
רשת שורשים מכל עבר.
אין מלבדם דבר.
יש שדקים ככורי עכביש
ויש עבים כחבית.
מחוברים, מחובקים
בכל זווית אפשרית.
מופשטים ואין עוד
להפרידם.
יש שמונחים גב אל גב,
יש ששלובי ידיים,
יש שפנים אל פנים פונים
מבלי הבחן מי של מי.
אין עליהם איסור.
הכול מותר
הכול טהור
מראה הדמיון.
29.10.2010…
התייחסו לירח
הירח הוא שמבשרנו בא,
הולך ומתרחק מאימא אדמה.
בן אובד.
הוא בכעס אלינו מפנה עורף.
האוהבים בתחילה אליו הביטו
אך ככל שהתקרבו,
לא חלקו אתו את פרי אהבתם.
זה הירח שטורח
נותן מעצמו,
מטיל כל כובד משקלו
מזיז את האוקיאנוסים
מפרה את המים.
אך נותר
ערירי.
החליט לחפש מזלו במקום אחר.
מה יהיה עלינו?
על פי המחמירים-בלי הירח
לא יהיו חיים.
אנא חזרו
חייכו אליו אל תקבלוהו
כמובן מאליו.
ברכוהו עם בוא הלילה.
8.4.2011…
תשע שנות דורן
שמחה גדולה, כשדורן בן תשע.
שנה מופלאה היא זאת,
שלא יהיו רבות כמוה עוד.
תקופת הילדות המאוחרת
ועידן הנעורים המקדים,
יחד מתגודדים להם
בתוכך.
אנחנו, אוהביך מזה תשע שנים שלמות
מביטים עליך ושואלים: מה עוד?
מה הם האוצרות שטרם התגלו
מה המטמון הטמון בדורן.
לנו רמזים וקצת נתונים
המובילים למסקנה
שכל מה שאנחנו יודעים עליך
זאת רק ההתחלה.
אתך והכול למענך.
20.12.2008…
תמיד לדעת
אינני פילוסוף.
אך מדעי החשיבה נאורים בעיניי
לא אסכים שיהיו חבויים מפניי
נוסחת הכוח ומבנה החומר
הם יסוד הגוף והיקום.
לך וחקור.
חשיבה ודמיון עוזרים לי
להרים משקל שאיני יכול להזיז,
להעלותו לגובה שבו חסר שוקל יהיה.
למצוא תרופה ברעלו של הנחש.
לך וחקור.
20.11.2010…
שקענו באוקיאנוס הזמן
יום-יום התראינו.
מילות החיבה
היו בכל פגישה.
דרכינו נפרדו.
אחרי שנים נפגשנו
התחבקנו. שמחנו.
בוא תבוא לבקר,
לי אישה שנייה.
לא הכרתי את הראשונה.
באתי
שמעתי וסיפרתי.
מאז עברו חמש עשרה שנה.
אוקיאנוס הזמן כיסה אותנו.
עם האחר היינו צמודים
לא יכולנו לחשוב כנפרדים
חוויית היחד תחיה לנצח
עד שפסקה.
התראינו באמריקה, שמחנו. נזכרנו.
הזמין אותי לארוחה
בשלוש מאות דולר.
לא נתראה.
שקענו באוקיאנוס הזמן.
את היית לי בת זוג
זה פסק.
שקענו באוקיאנוס הזמן.
28.8.2010…
את עצמי אני דג
האם לא חבל לדוג את הדג?
אינני עושה זאת להשביע רעב
הדיג אינו לקיומי הפיזי
הדיג ממלא את רוחי
אני הופך לדג.
את עצמי אני דג
אני והדג.
14.10.2011…
את לי כקליפת השום
היינו יחד
13 שנים.
חברת עם אביך
נגדי
מרגע זה אינך אתי
את לי כקליפת השום
עשי כרצונך
אני אבנה את ביתי
לא אתך.
9.9.2011…
האספלט הוא צחור
אוהבי אדם וטבע שונאים את האספלט
השחור
שמפריד בינינו ובין האדמה.
סותם לה את קנה הנשימה
צבעו הוא ההפך מלַבַן,
קולו כמוזיקה מזרחית בחתונה
שסופה גירושין
זה האספלט שמוביל לבתי הימורים
אלמלא היה
היו הזונות יושבות בבית וסורגות
מפות שולחן לחג.
זה האספלט שמוביל סמים
זה האספלט שמשאיר יתומים
זה האספלט השנוא
אך אל מול מעשינו-
האספלט הוא צחור.
30.9.2011…
אני רופא רע
זה שבועות שאני יודע
שאת חולה מאוד
מבחוץ
את כפי שהיית
כפי שידעתי אותך
אך הצילום מראה גידולים
בכל הגוף
גושים גדולים שאינם שייכים,
הם את.
החרדה שואבת ממני כל דחף
להיות אתך
את רוצה להיות אישה
כמו שאת יודעת
אני עוטף אותך, מבלי להשאיר חריץ
זה הרגע שאני יכול לרפא
את מביטה בי
אני תקוותך היחידה
אכזבתי
אני רופא רע.
1.10.2011…