נפתלי פרימור, שירתי

תִּבְחֲרִי לָךְ דָּג אַךְ עָלַיִךְ לָדַעַת
שֶׁהַבְּחִירָה אֵינָהּ כִּקְנִיָּה רְגִילָה
עֵינָיו חַיָּבוֹת לִהְיוֹת
כְּעֵינָיו שֶׁל הַגֶּבֶר שֶׁאִתּוֹ תִּרְצִי לִישֹׁן

עֵינַיִם מוֹשְׁכוֹת
לִטְפִי אוֹתָן בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
רָצוּי גַּם בְּלָשׁוֹן
תִּבְחֲרִי לָךְ דָּג בְּלִי קְמָטִים
שְׁקַשְׂקַשַׂיוְ מַבְרִיקִים

בַּעֲדִינוּת הַבִּיטִי בּוֹ
קִּרְבִי פָּנַיִךְ עַד שֶׁרֵיחַ הַחַיִּים
יַאַפוֹף אוֹתְךָ
עַד שֶׁתַּחְשְּׁבִי עָלַי
רַק דָּג כָּזֶה
אֲנִי רוצה.…

דובר הוועדה הכריז: פרס נובל לשלום יוענק השנה לאדם ולנחש
חברי הוועדה המאופקים מטבעם התקשו להסתיר את עומק התרגשותם
בפעם הראשונה מאז הוענק הפרס היוקרתי, הזוכה בו איננו אדם
מכל החיות שברא האל, נבחר הנחש לראשון הזוכים
הוועדה שחבריה חכמים ומלומדים בכל התחומים את נימוקיה שטחה,
מימי בראשית כפי שכתוב בתנ"ך
אלימות ואיבה מאפיינות את יחסי האדם והנחש.
בתקופה האחרונה ניכר שהנחשים משנים דרכם כלפי האנשים
אנו מציינים, פסקו חברי הוועדה, שנראים סימנים להפחתת האלימות
מצדם של הנחשים.
האדם גם הוא מתרסן.
הוא חוקק חוקים לצמצום השימוש באלימות כלפי נחשים
עורות נחשים, שנהג להכין מהם חגורות וארנקים, נסחרים פחות
תקוותה של הוועדה שהפרס יקרב את שני הצדדים ותימצא דרך
לחיים משותפים
מבין חתני פרס נובל לשלום הקודמים: ברק אובמה, יאסר ערפאת,
יצחק רבין ושמעון פרס,
הנחש נראה בבירור חריג

בערב חלוקת הפרס היוקרתי,
הקהל כולו עטוי פראקים שחורים ולבנים
הנשים בשמלות ערב ארוכות
אווירה חגיגית הוד והדר בכל

מלך שבדיה בכבודו ובעצמו ניגש לכל כלה ולכל חתן
מעניק תעודה ולוחץ יד
וכשניגש לחתן המיוחד מרוב התרגשות מהמעמד הכיש הנחש את המלך
בידו מושטת
הטקס תם
הנחש נעלב.…

מה אתה יודע על החיים? שאל היודע
שהם זורמים, ענה היכול, ויש בהם עצמה רבה
שאל היודע, כמה מהם מקבלים וכמה לוקחים?
מלא לעצמך מלא ככל שתוכל, אמר היכול
היודע הושיט יד וכוס בה אחוזה
הניחה תחת זרם המים הקולחים בחוזקה
ובמהירות הוציאה
היודע והיכול הביטו בה
אמר היודע,עודפי המים רוקנו את הכוס
אני יכול למושכה מהר בטרם תתרוקן,אמר היכול
ככל שניסה הכוס סירבה להתמלא
חיינו הם מלאוּת ורִיק – שני משלימים
שלעתים נתונים
במאבק איתנים
זה על זה מבקשים להשתלט
רוצים לתפוס איש את מקומו של רעהו
האוויר שמעל למים למערבולת חזקה הפך
ובעצמה עמוק לתוך המים קדח
עד שלא נותרו שם.…

הַפֶּרַח הַמְּטֻפָּח יָפֶה וּמֻצְלָח
אַךְ אֵינוֹ מֵיטִיב לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ
תַּיִל הוּרַם לְהַבְטִיחוֹ
לְצַד אוֹתָהּ עֲרוּגָה, שְׁכֵנַתּוֹ
הַיַבְּלִית הַמְּצוּיָה
פֶּה מֵאָז וּמֵעוֹלָם
מַרְאֶהַּ כֹּה עָלוּב
בְּרִגְבֵי הָאֲדָמָה הַצְּחִיחָה
נֵאֱחֵזֶת בְּטֵרוּף
שׁוֹלַחַת שׁוֹרְשֵׁיַה עָמֹק
הַיְשֵׁר אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ נֶאֱגָרִים
מַיִם שֶׁהִגִּיעוּ מִמֶּרְחַקִּים

עַלְוַותָּה זְעוּמָה לְהַחֲרִיד
עָלֵי כּוֹתֶרֶת מַרְהִיבִים
אֵין. מְאוּמָה.
אַךְ שׁוֹרְשֵׁיה פּוֹרְצִים
סוֹגְרִים עַל הַפְּרָחִים הַמְּטֻפָּחִים

כְּשֶׁנִּפְסָקִים הָהַשְׁקָיָה וְהַדִּשּׁוּן
כּוֹתְרַתּוֹ הָדֵהוּיָה שֶׁל הַפֶּרַח
מַטָּה מַבִּיטָה
מַבְחִינָה שֶׁהַפְּרִיחָה בְּשִׂיאָה
אֵצֶל הַיַבְּלִית הַמְּצוּיָה
כְּעֵת הִיא דּוֹמָה לְהַפְלִיא לִשְׁכֵנָה
שֶׁהָיָה.…

פעלתי עשיתי חיברתי מחשבות
זה הזמן להגיד מי אני
אני שקם ליום חדש, רבים הימים שהיו לי
אך יום זה טרם היה לי
אני עושה, רבות עשיתי
אך מעשה זה טרם עשיתי.

יש לי מחשבות, רבות חשבתי
אך המחשבה הזאת
טרם הייתה לי
עכשיו אני חושב על עצמי
כעל שיר
אני הוא השיר.

אינני שיר אחד, אני שיבולת שירים
גרעיניה שונים,
אך בבסיסם מחוברים
שיר שאוהב
שיר שרוצה לדעת יותר
שיר בלי כאב
שיר שעושה טוב לאחר.…

The falling waters over the stones
The boiling and steaming underground rivers
The running herds of the bully bison
The bald eagle that slides over the darken water
They all are calling:
Shoshone.**
I asked the redskin man for his permission
To pick up the many strawberries
That grow here everywhere
A windy voice comes out
And I heard the words:
You may have
In between the rocky pillars
A stony voice comes to my ears
Is it a Tukuaduka hunter or a mountain sheep?
It is gracefully climbing over a steep ridge
Within a moment
It has disappeared into the darkness
Of a narrow cliff
I shall be waiting for both of them to be here.…

מילה נשמעת יש בה נשמה
היא גלגול הרגש והמחשבה
היא שיוצרת והיא שהורסת
יש בה כוונה
היא אומרת רצונה
איש ואישה
צדק וחמלה
שנאה ואהבה
נתינה וקבלה
ביד קמוצה וברוחב לב
חיים ומוות
שמחה ויגון
מציאות ודמיון
טוב-לב ורוע
אמת ושקר
אורה וחשכה
דַבֵק בקיים ושובר מוסכמות
דורך במקום ולא עוצר באדום
לא מבין ויודע-כול
חבוי ומוציא לאור
יש שאוהב את השנאה
ויש ששונא את האהבה
ויש ששונא את השנאה
ויש שאוהב את האהבה
לכל אדם הזכות לשבץ ולצרף
להוסיף מילה או לגרוע
ולקבוע
את חייו
טוב שתדעי שיש בידך
לבחור במילים.

.

 …

הַיּוֹם בּוֹ אָבָק עַרָב כִּיסָּה אֶת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם
בְּיוֹם זֶה אָבָק עַרָב אַל נִשְׁמַת אַפִּי חָדַר
דָּחוּס וּצְמִיג רַק הוּא
וְאֵין מִלְּבַדּוֹ
הוּא הָאָדוֹן הַשּׁוֹלֵט בְּכָל מָקוֹם
נִפְנוּף בְּיָד רָמָה אוֹ בְּחֵפֶץ חַד
הוּא זָז לְרֶגַע
אַךְ אוֹתָהּ תְּנוּעָה שֶׁאוֹתוֹ סִילְּקָה
מְבִיאָה אָבָק עַרָב
בְּמָקוֹם זֶה שֶׁהָיָה
זְמַן רַב נִדְרַשׁ לְהַכִּיר בְּכָךְ
שֶׁלֹּא נִיתָּן לַעֲצוֹר אֵת אָבָק עַרָב
חוֹמוֹת הַפְרָדָה קִירוֹת בֵּטוֹן עָבִים
צריחים לָרוֹב
וּגְדֵרוֹת וּתְעָלוֹת וּמִכְשׁוֹלִים
כּוּלָּם הִתְמַלְּאוּ בְּאָבָק עַרָב
הַנּוֹשֵׂא אֶת הַאִיסְלַם
הוּא אִיתָּנוּ
פֹּה הוּא נוֹלַד
אוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מֶלַח-הָאָרֶץ הַזֹּאת
וְשֶׁתָּמִיד הָיָה קַיָּים
דֶּרֶךְ כָּל מַחְסוֹם הוּא עָבַר
אוֹתָנוּ הוֹפֵךְ לְאָבָק עַרָב
הַשּׁוֹמֵר עַל צֶלֶם אֱנוֹשׁ
לֹא מַרְשֶׁה לְשִׂנְאָה לִגְלוֹשׁ
אַךְ אָבָק הָעַרָב זֶה שֶׁיָּבוֹא
בְּחֶרֶב יִכְרוֹת
וּבְכוֹחַ האיסלם יַעֲקוֹר
אֵת הָאֱנוֹשׁ מִצַּלְמוֹ.…

בְּחוֹדֶשׁ שֵׁבֶט
מַבָּטִי אֵל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ שַׂמְתִּי
כְּאֵב חַד וְעָמוֹק בְּעֵיְנַיי
הַשָּׁמַיִים אַכְזָרִים פְּרוּצִים לְחָלָל
נִצְבָּעִים בְּכָחוֹל מִקָּצֶה אֵל קָצֶה
פְּרוּסִים לְמֶרְחָב לְלֹא עֲנָנִים
לֹא הוֹתִירוּ אוֹפֶק לְמִמְטַרִים
כֹּה חָזָק הַכְּאֵב
עֵינֵי הוּא עָצַם.
פְּעָמִים אֵין סְפוֹר ה'
הוֹלָכָתֵנוּ לְאֶרֶץ הַזֹּאת
נְהָרוֹת שׁוֹפְעֵי מַיִם לֹא לָנוּ
כִּי שִׁמְךָ הַנּוֹרָא לְצִיָּיה הֶבִיאַנוּ
בֵּית מִקְדָּשׁ מִשְּׁכֵנֶךָ לַעֲשׂוֹת
אָנָּא אֶל תַעַזְבֶנּוּ
בְּאֶרֶץ לְלֹא מַיִם
פֶּן יֹאמְרוּ יִשְׁמְעֵאלִים
הַקָּמִים עָלֵינוּ
לְכוּ לָכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
תִּתְפַּזְּרוּ בְּנִקְבֵי מַיִם לֹא לָכֶם
הַמַּיִם הֵם אָהַבְתְּ כָּל חַי
הֶעָנָן שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלְךָ הָרָם
פְּקוֹד נָא אוֹתוֹ
לְהַמְטִיר מַיִם
וְנִחְיֶה כָּאן לַעֲשׂוֹת בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.…

אַל מוֹלִיךְ עֲנָנִים עַל פְּנֵי לֹא-דֶּרֶךְ
לָנוּ בַּקָּשָׁה וּתְפִילָּה גְּדוֹלָה
אָנוּ בּוֹכִים בִּרְאוֹתֵנוּ נֵתִּינֵךָ צְמֵאִים
יַבְּשׁוּ שְׁלוּלִיוֹת לֹא נוֹתְרָה בָּהֶן קַרְפָּדָה
בַּמַּיִם רְדוּדִים פָּסְקָה הַדָּגָה מִלִּנְשׁוֹם.
הַזְּרָעִים שֶׁהֵחֵלּוּ נוֹבְטִים לֹא יִגְדְּלוּ לִצְמַחִים
הַצְּמַחִים לֹא יִרְאוּ זרעיהם
הָעֲנָנִים הֵם הַהַשְׁגָּחָה הַעֶלְיוֹנָה
מִפָּנַי אֵימַת הַכִּלְיָה
טוֹב לָאָדָם כִּי שׁוֹלֵחַ מַבָּטוֹ מַעֲלָה
וְגֶשֶׁם מֵשִׁיב
הָעֲנָנִים צָפוֹנָה נָסוֹגוּ מִפָּנַי רוּחַ דָּרוֹם נֶאֶבְקוּ
אָבָק הַמִּדְבָּר אוֹתָנוּ סָקַל
לָמָּה זֶה צִיּוֹן בְּלִי מַיִם נוֹתְרָה
חָבֵר נָא עֲנָנִים לְמִמְטַרִים טוֹבִים
וּבָרֵךְ אוֹתָנוּ בַּמַּיִם זַכִּים
וְהִנֵּה צִבְאוֹת הֶעָלִים וְצַמְּרוֹת הָאִילָנוֹת
כִּדְגָלִים בְּחָוזְקָהּ הֵחֵלּוּ מַכִּים
טִיפּוֹת רִאשׁוֹנוֹת אֶת פָּנַי שׁוֹטְפוֹת
מְסַמְּנוֹת לַצְּמֵאִים שֶׁלִּרְוָויָה יִרְווּ מַיִם
כִּי הֵם מִלְּבֵבֵי כָּל חַי.…

אֶל עָנָן הַגֶּשֶׁם אֲנִי פּוֹנֶה
הֲתוּכַל לְהַקְשִׁיב לָאָדָם שֶׁבּוֹכֶה?
כָּאן לְמַטָּה הָאֲדָמָה מִתְיַיסֶּרֶת
לֹא יְכוֹלָה עוֹד לְהֵנִיק אֶת כָּל תִּינוֹקֵיה
אֵם אַחַת יֵשׁ לְכָל הַזְּרָעִים לִנְחַשֵׁי הֶעֱצִים
לַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים לְדָגִים שֶׁבַּמַּיִם נוֹשְׁמִים
וְלַאֲנָשִׁים.

כָּל הַחַי כּוּלּוֹ שֶׁבְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַבְּרִיאָה בָּרָאתָ
בְּעָנָן תּוֹלֶה תִּקְוָוה
הַבֶּט עָלֵינוּ מֵהַמְּרוֹמִים
עַל אִמָּא אֲדָמָה
בְּחוֹדֶשׁ טֵבֵת הִיא מְיַילֶּלֶת
הַיּוֹבֶשׁ אוֹתָהּ מְכַעֵר
פַּרְצוּפָה מֵכוֹּסֵהּ סְדָקִים
חֲרִיצִים עֲמוּקִּים אֶת לִיבָּהּ דּוֹקְרִים
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לְלֹא רֶחֶם כִּרְסִיסֵי מַרְגֵּמָה
חוֹדְרִים וּפוֹצְעִים אֶת פָּנֶיהָ
שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה

בּוֹאִי עֲנָנָה אַל הַצָּמֵא לְטִיפָּה
אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בָּךְ
לְמִשְׁמֶרֶת אַתְּ לָקַחַתְּ
הסתכלי בְּךָ עָמוֹק פְּנִימָה
הַדְּמָעוֹת אוֹתָךְ חוֹנְקוֹת
אֶת אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת כַּלָּה
עִם הָרוּחַ הַמְּהִירָה
הוּא דָּחַף אוֹתְךָ לַמַּטָּה
וְכִפֵּף קְצָת לְאָחוֹר
הִיא הֶעֱבִירָה כָּל תָּוכְנָה
לְצוּרַת צִפּוֹר גְּדוֹלָה
טֹפַרֶיָה שְׁלוּפוֹת כְּחֶרֶב חַדָּה חָשְׂפָה
אַךְ לִפְנֵי שֶׁזֶּה קָרָה
הִיא הֵחֵלָּה מִשְׁתָּנָה
שְׁתֵּי כְּנָפֶיהָ הִתְאָרְכוּ
וּלְגַל צוּנַמִי הֵן דָמוֹ
זֶה בְּהִתְעַלְמוֹ מִכּוֹחוֹת הַכְּבִידָה
מֵהַקַּרְקָעִית קָם וַעֲלֵה
בְּקוֹל נוֹרָא נָפַל וְהִתְנַפֵּץ עַל בָּמַת שָׁמַיִים
אֵימַת הָרוּחַ הַמְּיַבֶּבֶת סִחְרְרָה אוֹתְךָ לְפֶתַע
חֲרָדָה אָחֲזָה בָּךְ עַל שֶׁאִיבַּדְתְּ אֶת דַּרְכְּךָ
מִתְחַבֶּרֶת מתנתקת מֶרְחַקִּים אִיתּוֹ עוֹבֶרֶת
בִּלְעָדָיו אֶת אֲבוּדָה משותקת בְּלִי תְּנוּעָה
בְּקִרְבָתוֹ אַתְּ חָפְצָה
הָרוּחַ וְהֶעָנָן: דַּי בִּזְבַּזְתֶּם זְמַן
הֲלֹא רוֹאִים אַתֶּם שֶׁבְּאֵין גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִים
הַדְּמָעוֹת מַשְׁקוֹת אוֹתָנוּ

בַּשֵּׂם כָּל שׁוֹכְנֵי הָאֶרֶץ
תְּפִילָּתֵנוּ הִיא אַחַת
לְגַשְׁמֵי בְּרָכָה תקינים
כִּי לֹא תִּהְיֶה לָנוּ תְּקוּמָה
בְּלִי הַמַּיִם הַטְּהוֹרִים.…

הַיֵּשׁ עוֹצֵר זִכְרוֹן הַהַשְׁפָּלָה?
הַיֵּשׁ מָזוֹר לָאָובְדָן וַחֲרָדָה?
הַיֵּשׁ פּוֹתֵר מֵהַנְּקָמָה?
בְּאַהֲבָה כּוֹחוֹת הָעֶדְנָה
מַרְחִיקָה זִיכרוֹנוֹת הַהַשְׁפָּלָה
אוֹתָם הִיא מוֹשִׁיבָה מֵאֲחוֹרִי סוֹרָגִים
חוֹמוֹת וצריחים
הַשְׁפָּלָה נְעוּלָה בָּנוּ לֹא תִּיגַע
נֶגֶד הָאָובְדָן וְהַחֲרָדָה יֵשׁ תְּרוּפָה בְּדוּקָה
חִיּוּכוֹ שֶׁל יֶלֶד קָטַן חִיבּוּקָהּ שֶׁל יַלְדָּה
עוֹשִׂים אֶת כָּל הַמְּלָאכָה
פַּשְׁטוּת הַמַּעֲשֶׂה וְהַכַּוָּונָה הַטְּהוֹרָה
מְסַלְּקִים מַחְשָׁבוֹת אובדניות וְחֶרְדַת נְטִישָׁה
כּוֹחָן שֶׁל הַזְּרוֹעוֹת הַדַּקּוֹת
לְרַכֵּך אֶת אֶבְרֵיהֶם הַנּוּקְשִׁים שֶׁל אַבִּירִי הַמִּלְחָמוֹת
הַסִּיפּוּק שֶׁבִּנְקָמָה הוּא הִתְגַּשְּׁמוּת כָּל הָרַע
רַק הַפְּרָחִים וּפְנֵי הַמַּיִם הַנָּעִים יֵשׁ בָּהֶם
לִמְנוֹעַ לְּהַמְשִׁיךְ וְלִשְׁקוֹעַ
בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל וְהֻשְׁמַד
הַזְּרָעִים נוֹבְטִים בָּאֲדָמָה
שֶׁבְּדָמָם שֶׁל הַתְּמִימִים הִיא רְוָויָה
לַנִּיצָּנִים וְלִפְרָחִים יֵשׁ סְגוּלָּה
רֵיחוֹת הַמָּוֶות המצחינים
הוֹפְכִים לְרֵיחַ הַבְּשָׂמִים
פְּנֵי הַמַּיִם מַעֲבִירִים אֵלֵינוּ כּוֹחוֹת הָעוֹזְרִים
לִגְבּוֹר עַל כָּל הנקמות
כּוֹחוֹת הַבּוֹקְעִים מֵאַהֲבָה מִלִּיטּוּף
מֵחִיבּוּק וּמִפְּרָחִים
גּוֹבְרִים עַל הַמַּכּוֹת הַשָּׁכוּל
הַהַשְׁפָּלָה וְהַנְּקָמָה.…