נפתלי פרימור, שירתי

יום בשנה

יש יום בשנה
שאפליקציה whatsapp "צאצאי חנה ואליהו"
מתמלאת בהודעות.
חיים-אברהם, בינה, רבקה, אסתר, חנה, משה, אלעזר, בנימין, שלמה, מאיר, אריה, אהובה, יצחק, לאה, ושושנה
מודיעים:
הזמנה למפגש המשפחתי של צאצאי פשמיסלבסקי.
יש קבוצה של קרבנות חלמנו. ויש קבוצה של טרבלינקה.
אחרי הרמת הכוסית "לחיים"
ייערך משחק כדור-רגל בין המשתתפים.
בין המעודדים גם התינוקת יפה וחיים-משה.
בין הילדים הקטנים
שביציע המושמדים.
ביום הזיכרון לשואה,
הם אתנו כאן.
ובסיום המשחק-חזרו למקומם.

7.5.2016…

שיר הנצח

אחרי שנתיים של לימוד בצוותא,
הרב יחיאל פריד:
"דע שהאמונה באלוהים משיבה חיי נצח"
אני: "מהאלוה של השואה איני רוצה דבר"
דרכינו לא נפגשו.
אכן התחזקתי באמונה לצדו של הגוף.
מהות אחת, אך במראה רק הגוף נראה,
זה שמחייך בתמונה, ועושה, ויש לו חשבון בבנק.
בנפשי אני חש בעודי כותב שיר
נפשי היא הכותבת
גופי אנאלפבית.
שיר אינו מנה בארוחה המוערכת בכוכבי מישלן
אינו עוד הנאה
אינו עוד חוויה.
הוא המהות.
חיי הנצח
עליו דיבר הרב.

6.8.2016…

הקופאית

ישבנים שקופים ישובים.
הישבן
שואל:
בכמה תשלומים?
החיוך אינו באפליקציה.
העומדים בתור תמיד לחוצים
יש שנוטשים
בכעס עוזבים.
ערב חג עצוב במיוחד
דוחק ורעש
במבצע:
1+1
ממבטה של הקופאית
אנשים נראים רע.

19.4.2016…

אשנב לנפשי

אני רואה באפור.
ענן אפור דחוס עוטף אותי.
אפור דבק בי,
אין חריץ לפרוץ
אני לכוד בו.
אך לנפשי אין כתם,
נפשי בוהקת בטוב הבריאה
היא תובילני
אל מעבר לחסם.
היא תחזקני לאמונה ביכול
אני פותח לה
אשנב קרן אור:
אני יכול.

5.6.2016…

חוטי האמת

"לפגישה הבאה נא להביא
בדיקת אמינות בפוליגרף!"
סיפרתי על כך לאביבית-עמיתה בעבודה
אולי תפנה לרפאל-בעלי
יש לו משרד לשירותי פוליגרף,
אבקש ממנו שיעשה לך הנחה.
קבעתי פגישה.
אני בחדר ההמתנה,
תמונות נוף על הקיר,
שני עציצים
הכול כרגיל.
רפאל מקבל אותי בחמימות מופגנת
מסביר את התהליך.
השאלות נקבעות מראש על פי התפקיד.
אמינות בראש, הוא מוסיף.
מחברים אותי לחוטים
דרכם אמורה האמת לזרום.
שאלה ראשונה:
"האם יש לך קשר רומנטי עם אשתי?"
קפאתי, השתתקתי, כאילו דרכו על לשוני.
אני שומע את קולו של רפאל שנית
אני ממתין לתשובתך!
אני ממתין.

28.4.2016…

סופרת עטלפים

עם רדת החמה
היא יורדת אל המערה,
את העטלפים היא סופרת.
עד עלות השחר,
עליה לסיים את מלאכתה.
כעס אחזה
חסרים ארבעה מתוך מיליון.
אין זה מעט
אין זה הרבה
את מספרם היא חייבת לשמר.
משכנעת להרות
לגבור על החסר.
מעלה חיוך.
יש תיקון.

13.6.2016
מוקדש לקלרה שלאי…

בולען כמידה

בולען פוער פה: "צדק", הוא צועק.
בעצמה מטביע את הים,
את ההרים בולע בשלמותם.
תחתית הבור רחוקה,
חללו מלא תוכחה:
על שאיננו מודים,
על הגזל שנמשך,
על שאנו מורישים ארץ שדודה,
על שיצקנו גבולות בארץ לא לנו,
על שאת המידות הטובות איננו סופרים,
על שעושר ויהלומים אנו מהללים,
על שאת האדמה כפסולת מסלקים,
על שתחת חוכמה ושיר כסיל עשיר
נוהג בנו.
בדם אנו משלמים.

15.6.2016…

דרך לרפא

כשהמחלה תובעת בעלות לעצמה.
כשהחשש גובר.
חיבוק פשוט
מילת אהבה אחת צונחת מתוך
השיר
בצעקה: איני מוותרת עליך.
אין רגע בלעדיך.
התובנה הזאת מניעה חיים
למרות התשישות
כנגד הוויתור.
הכוח חוזר לרצות את יומך.
כי הנאהב יתרפא.

21.7.2016
לרפואתה השלמה של בת דודתי לאה כהן…

דרך הפגם

אני פגום.
במעשיי יש פגם.
הפגמים מחברים אותי למה שאני.
הותכתי עם הפגם
לגוף אחד.
יש גם פגם במחשבה:
התמימות שאני יכול
להחיות את הפולחן הקדום של שבט ההופי,
ללמדם לאחוז את שליחו של הבורא-
הנחש.

סביבתי פגמים
לסבל אין מענה.
נקודה זוהרות מאירה
את הפגם.
דרכה אני הולך.

13.8.2016…

אתה תקבע

איך נהיה ביחד?
אתה רזה כל-כך!
הביטי שנית,
גופנו מעטפת סביב לגרעין.
גרעינים שלך ושלי דומים,
אך העטיפה היא שקובעת.
הנה גרעין שסביבו מרבצים של רוע.
עשירים להפליא.
גרעין אחר עטוף שכבות
של חמלה ונתינה
מתמסר בקלות,
פראייר בעיני הסובבים.
אך מי יקבע את טיבה של העטיפה
אם לחיוב אם לשלילה?
אתה הוא שתקבע!

10.9.2016…

הלל לאשמה

1.
האשמה משחררת.
למענה,
כל פשע אפשע.
אני מודה.

אשמת היהודים במות ישוע הגלילי.
אשמת הגרמנים בשואת היהודים.

אשמתך!
אשמתי?
התיק נסגר מחוסר אשמה.
2.
האשמה מזכה.
על האשמה אני פוסח,
היא אינה רלוונטית.
אני זקוק לה כדי לצאת זכאי.
אני נדרך למשמע פסק הדין:
"זכאי מחוסר אשמה"
גלי סיפוק מציפים אותי.
אני משוחרר.
גופי ונפשי חברו לשלמות אחת גדולה:
"אמרתי לכם שלא היה כלום!"
ומיד אני תר אחר עוד אשמה אחת.

11.1.2017…

זוהמת הון-שלטון

ענקי ענקים ממלאים את הארץ
שאליה אתה מוביל.
שם ענק שרוע על פני האדמה
שבין הים להר.
נחיריו מתעלים מעל כל אלון רחב.
פולטים עשן סמיך, והשמיים אינם נראים.
ריח גפרית ואמוניה סביב.
מכל שערה משערותיו נשפך כתם ביוב שחור.
עיננו ראו דגה למיניה
מתה וחולה מאוד.
המקום שבו הענק נוגע
מוליך אליו זוהמת הון-שלטון.
הכיצד נתרפא בארץ חולה?
ואנחנו זוכרים את המים הטובים
בנהר שחצינו.
הארץ בה תרנו
אינה חזון חלב ודבש
שפיך דיבר.
אולי טעינו בדרך?!

10.1.2017…