Naftali Primor, Poetry

נפתלי פרימור, שירתי

משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.

שירים חדשים נבחרים

עצוב המשורר

אני מעצב את עצמי
עם כל שיר.

16.1.2016…

Holding On

Why are you looking for commodities
Spending days waiting for
The Big Sale
You need nothing
You're 86 years of age
Your closet is stuffed with
Hundreds of garments
Shoes you'll never use
What's the need to have more?
My dear she replied
It's not the goods I'm after
I'm holding on to life.

November 11, 2011…

No Attempt at Knowing You

It takes no time
We stay facing each other
Naked
Acting, doing, grabbing our parts
Fulfilling desired needs
Dressing up from an assault
No attempt at knowing you.

February 25, 2012…

דרך האור

את דרך אלומות האור
בצבעי הקשת
רגע בכותונת כתומה
ומיד בסגולה
צבעך משתנה עם כל מבט.
ומשתמה האהבה
התכסינו אפור
הבנתי
שהמבט הוא שצבע.

9.3.13…

צירים בלי לידה

יש לכם עשרה ימים לקבל החלטה
מעבר לזה
זה מסוכן.
אנחנו מחליפים מבט
הרי קיבלנו החלטה:
לעשות הפלה.
הוא לא מתאים למצבנו בארץ הזרה
כשסופרים כל אגורה.
אומרים: כן.
חתמנו על טפסים
העניין סגור
כמעט בלי דימום
מעט אי נוחות ועוד 800 דולר
כעלות שנתית של דוחות חניה.
קבלנו תמורה
ממשיכים בשגרה.
אך בשבוע ה-42 להיריון שפסק
באו הצירים
ואחרי חצות
פתיחה של שלוש אצבעות
קח אותי לחדר היולדות
חשבתי על שם לבן.

9.3.2013…

זיכרון מהכיתה

לקו ישר אחד נמאס להיות לבד.
בזמן שהמורה דיבר
הוא שכפל את עצמו.
התפרצות מצלצלת
לשירותים
מבקשים להתפנות מדברי המורה.
מתוך האסלה הדמיון עולה
ממיס קיר, ועוד קיר, חוצה כבישים
מגיע לאי,
שם בת- כיתה מחכה
וברגע הפכה שותפה להרפתקה.
זמן בשירותים
גם היום
דרור לדמיון.

9.3.2013…

מול שירתי

איני פוחדת ממך.
לראשונה אני מוגנת.
לבושה שריון
איני פגיעה עוד
את מקור עוצמתי,לא תבין
כטרף קל
אני בעיניך
שורות-שורות אות לצד אות
בתים
שירים
שומרי ראש
עוטפים אותי
ואתה ערום
שיכור כוח
ולא יודע.

24.8.2012…

מביט בזמן

חסר מעש
כלום לא קורה
מרכז מסחרי בקריית יובל
תשע בבוקר באמצע השבוע
כל ארבעת הספסלים פנויים
מטפלת עם עיתון דוחפת עגלה עם נכה
מכוסה בדים
לא ברור אם איש או אישה
זוג עורבים מתהלכים בחשיבות עצמית
נוברים באשפה.
כמה יונים מלקטות גרעינים מהשביל
חתול נצמד לקרקע
יוצא ידי חובה ומזנק
סתם ככה
את ציפורניו לא שולף
הזמן לא חולף.

24.8.2012…

נותרת בקצות האצבעות

אני זוכר אותך בקצות האצבעות.
זה היה לפני שנים
מאז, לעתים אנו נפגשים.
חולפים בלי מבט שני
גם הראשון אינו מסגיר דבר
לעולם לא אדע
מה הוביל אותנו
עד חציית הגבול
שמעברו הינו לזוג.
הדחף להיגאל
הביא אותנו לשם
נחושים
מה שיהיה יהיה.

13.1.2016…

יילדתי את ילדיי

משנודע לי שלא אוכל ללדת
רכשתי לי מקצוע אחר
לא עוד התחשבנות אל מול המחשב
אלא מיילדת.
יילדתי את ילדיי
אותם מסרתי לאימותיהם
לטיפול אוהב ומסור.
את שמותיהם רשמתי במחברת
"ילדיי"
כעבור דור יילדתי את בנותיי
אני סבתא לנכדים רבים
שיהיו בריאים
אני קונה להם מתנות.

11.1.2016…

סוף והתחלה

כל העולמות כולם
קמו מתוך אור אחד גדול-
אימא שלי.
מחמת העוצמה לא יכלה להכיל
אותי.
התחלתי בגלגוליי
החלפתי צורה
כבשתי מקומות לא לי
בראתי חומר משלי.
השפע כה נדיב
יש ממנו די ומספיק
אך בא ודרש לעצמו
באם אסרב לו
כי אז ייקח בכוח
ויהפוך את החומר
לסוף.

11.1.2016…

You Must Be a Poet

"We're glad you're here
Chicago"
Advertised on many signs along the River-walk
I stopped for a taxi: take me to
The Pottawatomie People
But the driver never heard of such a destination
"No one even asked for those people"
Go away
You must be a poet.

April 27, 2013 …