נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
לא מתקרבת לשומר
מחר ענת תתחיל כיתה א'.
המחשבות לא נתנו לי מנוח
עוד לילה בלי שינה.
לענת ולי קניתי נעליים חדשות
אדומות
התלבשנו כמו לחג
בבוקר זה, ענת ואני הרבינו לצחוק
מין שמחה המעידה על שדבר חשוב
עומד לקרות.
ירדנו מאוטובוס
החיוך מעל פניי נמחק
ענת מיד חשה
ואחזה בידי כאילו הבלתי נראה
מפריד אותנו
מראהו של השומר העמיד אותי דום
פסקתי לנשום.
עזבתי את ידה של ענת
ואחזתי בבטני בחזקה
נבהלתי מהכאב
בלי לנשום אמרתי:
תמשיכי לבדך.
9.3.2013…
28 באוגוסט
28 באוגוסט
יום כשאר הימים בחודש חם
בלתי נסבל עוד
והנה שלושה עמודי פרח החצב
עמוד האש בפריחתו הלבנה
מראים את הכיוון
מעל לשדה שיבש
עננים התקבצו
ואתם משבי רוח
מביאים הקלה
השדות הצמאים העלו חיוך
כי יש תקווה לזורע.
1.9.2012…
קיבוץ בית העלמין
יקירי, הקיבוץ זה לא מה שאתה זוכר
העזיבות פסקו.
איש לא עוזב את הנכס הפרטי.
נשארה מילה שאין לה דרך: קיבוץ.
שותפות זה גנאי וקללה
למי שאינו מסוגל
ולקיומו זקוק לחבר.
האם עדיין חוגגים יחד?
כן,
אך לכל אירוע יש עלות:
עלות הקמה ועלות הפירוק
איש אינו עושה ללא תשלום.
למשקאות, לקציצה ולמלפפון-
יש מחירון.
את זה קשה לי לשמוע.
יקירי, הרי עזבת את הקיבוץ כי
רצית להגשים חלום.
בגיל 70 אתה מחפש חיי שותפות?
פה לא תמצא שותפים.
בית העלמין נמצא בקצה הדרך
גם שם יש עלות: טיפול ואחזקה
אם יש לך
תכניות לגביו.
24.8.2012…
כטיפה בים
בין האלמוגים
ברגע זה אני כאחת
הטיפות בים.
רוצה להיות שם
מבלי להיראות
להקת דגי פזית ים-סוף
אינה נמלטת מפניי
צבען הבוהק זהב וכחול
טיפת המים נבלעת
נוגעת בזנב מגזרת נייר אמנותית
אני שוקע בתוך השקט
כטיפה בים.
6.10.2012…
השירה עוצרת זמן
היום שרק החל הולך ואוזל
אם אראה אותו בלבן
אם ייראה בשחור
הוא יחלוף
במחשבה על גן עדן
או מפחד מהגיהינום
הוא יעבור.
באמצע שורה של
שירה
הזמן עצר.
מקשיב.
חוזר לתחילת השורה-
נשאר.
6.10.2012…
אלכימאים של מילים
מפגש המשוררים.
קוראים לעצמם את שיריהם
השירה ויוצרה בריאה אחת הם.
עוטרים לעצמם זרי דפנה
אהבת משוררים חובקת
אין מחסומי שפה
אין מחסומים כלל
השירה היא המענה לכל החולשות
המשורר הוא אלכימאי המזקק אותיות
היודע להפוך את השנאה לאהבה
אך פסק מלקרוא שירה-
נמלא העולם שנאה.
8.9.2012…
מעשים בחודש יולי
חום כבד מדי יום ביומו
מעלה או שתיים מתחת לחום הדם
הוא חם.
ואתה אומר: בואי להתחמם
תניעי את גופך
צאי מתרדמת הקיץ
אם יש הבדל של מעלה
בין דמי לדמך
נבטל אותו בזה הרגע
דמנו יזרום בכלים שלובים.
בקיץ הזה איני מסרבת לך
קח את דמי עד שירתח
עד שיסודות גופנו יתמזגו
ולא אדע האם הבועה שעלתה
באה ממני או ממך.
1.9.2012…
ביני לגיל חיים הממוצע
ביני לגיל חיים הממוצע
מפרידים 132 חודשי כתיבה
את הזמן אני סופר על פי
מספר השירים
אני חי על הזמן
שמגיע לי
כמו המשכורת
כמו דמי ביטוח לאומי
ביום שבו אמלא את המכסה הממוצעת
אעשה מסיבה
מין לוויה שכזאת
כי אם אחיה למחרת
אהיה
כעבריין העומד להיאסר
בכל רגע.
22.9.2012 …
חיוך הר תבור
מעפולה צפונה עיניי בהר תבור
בלי להסיר מבט
הוא משיב בחיוך מרומז
שכבת ההר התנתקה
מפת ההר התרוממה
התנדנדה לצדדים
ונחתה בחזרה
כל זה
מבלי להפריע לתנועה
כביש 65 היה עמוס בשני הכוונים
שלחתי בתבור מבט
לובן עינו של הר תבור
ושלי
נפגשו.
6.10.2012…
חושך חול
רוח ערב
על העיר פשט
סרט הסלוטייפ לא עצר בעדו
אבק חמסין חודר זכוכית חלון
פולש למגירות המשרדים
נדחק בין הדפים
נדחף אל הפה
נדבק ללשון
ממלא את הריאות
חול דק מאוד
מהאופק עד העין
חול חמסין
נורות מלאו חול
פסקו מלהאיר
חושך חול.
17.9.2012…
ומשהתחדשה התקבלה
לבקש סליחה מכל אדם
ומבורא עולם
על שיכולתי לעשות
טוב יותר
למנוע סבל.
אל הזולת אני יכול
להביט בעיניו
למחוק את גאוותי
להשמיע מילים.
לאדוני אני פונה:
באות הפותחת אני נאחז
היא מעלה אותי מעבר ומעל
אל ענני הכבוד.
נשמעת סימפוניה שטרם חוברה
ככל שקרבתי
נאספו ובאו אקורדים לרוב
וברגע שהשקט נשמע
ביקשתי סליחה
ומשהתחדשה ממקום שפסקה,
ידעתי
שהתקבלה.
27.9.2012…
הפרחים על חשבון העירייה
בעל מפעל השלטים
האמין בפרטים הקטנים
זה היה מופנם אצלו.
מה ההבדל בין שלט לשלט?
לפעמים רק אות.
הוא היה גאה מאוד בהישגיו
מ"א" בנה את מפעל השלטים
יש לי קלטת, תשמע את ההספד של
ראש העיר מיניאפוליס
אילו שבחים!
רצה הגורל שאתו נרצחו עוד ארבעה
אם מתים שניים
לא תשמע על זה
שלושה-אולי בקושי
חמישה-זה עשה רעש גדול.
בבוקר עוד הספיק לפטר את אחד העובדים:
"לך ואל תחזור!"
חזר-אקדח בידו. וירה
עד שזה קרה פיטרו כל הזמן
וזה עבר בלי ירייה אחת.
ראש העיר בעצמו בא להרגיע
איזה שירות קבורה
קבלנו service באמת מכל הלב
והפרחים על חשבון העירייה.…