נפתלי פרימור, שירתי

דיג בשדות

ידי אוחזת בחכה
מדלג אני בין השיחים
חוצה שדות, הלוך ושוב
אפילו באופק אין מקווה מים
מדי פעם אני נעצר
משליך חכה
ממתין דרוך
ביד מיומנת אוסף את החוט
גן ירק סביב-שמא
נפגעה השפיות?
או חושיי הם שבגדו בי?
איני מתייאש
מנסה שוב שוב
מושך בחוזקה
והנה דג
איני מופתע.

4.11.11…

דיג מילים

המילה היא
מזוני.
מוצר שאי אפשר להזמין
וקשה להגדיר.

המילה היא חופשית,
לה הבחירה.
להתחבר אליי
או בחלל להיעלם.

יש מילה תדירה,
יש נדירה.
וסגולה לה:
להרגיש ולרגש.

אני שולח חכה,
בקצה פיתיון,
אות.
ממתין, מתחנן
שמילה תיתפס.

יש שאמתח רשת קורים
ואלכוד לי מילים.
יש שאשמור המילה
ויש שאשחררה.
אומר לעצמי:
היא תגדל ותחזור.

22.10.10…

דבר אמת אשר על לבך, דבר

"אמירה חברתית נכונה"?
היא חוסכת נזק או תביעה משפטית
מפוליטיקאי/ בעל ממון.
כיום, נמנע מלדבר את בשפת האמת.
לא משמיעים קול צעקה בגלל חוסר צדק
ממשיכים לנצל את קרבנות הניצול
אך "אמירה חברתית נכונה"
בכל מקום ופינה.

רודף כסף, תהילה וכוח
על אלה אינו נתבע
לא יידרש לשלם
בעודו משמיע "אמירה חברתית נכונה".

"תודה רבה לך, אנו מוקירים מאוד את נאמנותך,
את המאמץ, התושייה והעבודה הקשה,
אתה מפוטר, לא נשוב לראותך".
הנפגע רוצה לצעוק, למחות
להגיב מלב כאבו,
אך הוא למד
לדבר בשפתה של "אמירה חברתית נכונה".

לכו לכם בני עוולה,
האוצרות שבאמתחתכם
סתמו הגולל על נשמותיכם,
אך לא תוכלו להוסיף
לאטום את פיה של שפת
הצדק החברתי
"באמירה חברתית נכונה".…

דינוזאורים כותבי השירה

עולמם של הדינוזאורים
חלף.
הם נותרו בספרים ובאוספים
אולי לא יכלו להתאים עצמם
בניגוד לאחרים.
אחריהם, ,הגיע תורם
של המשוררים
המסרבים את עצמם להתאים
לתנאים המשתנים
דבקים בשירה בכל מחיר
האם נגזר גורלם בעודם חיים
או שמא בבועת השיר מצאו מפלט?

5.8.11…

הודות לפרעוש

לי זאת חדשה:
פרעוש החתול מוצץ גם
את דמם
של הכלבים
זה שיקרע את החתול לגזרים
לא עושה עניין
מפרעוש החתולים.
עודני מעלה על נס את חכמת הפרעוש
ראיתיו מוצץ מדמי.
הודות לפרעוש
אני מיילל, נובח ולפעמים מדבר.

28.7.11…

הוכחת החיים

ככל שאני מזדקן
גדל בי הצורך להתקיים.
תאבוני הולך וגדל
אני בולע בהתמדה,
מתפשר על הטיב
העיקר להניע את הלסת
התוצאות לא מאחרות
אני מבלה זמני בשירותים
רוחץ ידיים ומנגבן
מגבות בכל פינה
אני לא נכנע לזמן,
איני נותן שיעשה בי כרצונו
אני מנהל יומן ורישום
של סוג הכדורים והזיון
ההוכחה הניצחת שעודי אתכם.
בת-זוגתי,
גם עליה חלים אותם התהליכים.
מבשלת, מנקה ואופה
בהתמדה
מה שעבורי זה אוכל
עבורה זאת טעימה
עכשיו מאווררים את החדר
וסופגים את הריחות
ריח החיים.

28.7.11…

הוא נעלב

אבא תן לי להחליט
אני בת 40
אני יודעת
עם מי אני חיה
אולי הוא לא נראה לך
אך זה לא הכסף
זה לא הוא
הוא נעלב
לא יחזור.

9.9.11…

הוא נשאר אתי

דיאגנוזה:
סרטן.
יש דרכים לפעול נגדו:
להרעילו, להרעיבו
לנשלו מנחלתו.
הוא נשאר.
אני מגדלת אותו.
אנחנו זהות אחת.
הפרחים-עבור שנינו
העוגות גם
אני אתו.

14.1.11…

הוא מושלם

הבלורית השופעת
חיפשה שער ארוך
הגוף המוקשה חיפש
חזה גדול
תמיד
סביב השעון
לא היה המרחק
לא הייתה השעה
לא הייתה גבוהה או רזה
עד שבא שער השיבה הלבן
הוא אינו מחפש להשלים
הוא מושלם.

11.8.11…

ההר בוכה

אני מביט במפל המים
המרעיש
מעצמתו התפעלתי
לפתע נבהלתי
לבכות התחלתי ולא חדלתי
אנשים. צעקתי. הינכם מרגישים?
ההר בוכה
המפל הוא אשד
דמעות.

30.9.11…

הדייג אוהב דג

לא יעלה על הדעת
שאוהב האדם
יאכל אדם.
זה נעצר בנשיקה.
בלשון חלקה.

הכול משתנה באוהבי החיות.
אוהבי הפרפרים
סיכות בהם נועצים.
אוהבי הפרחים מייבשים אותם
בין הדפים.

אוהבי הדגים נוטלים רשתות וקרסים
אני מרוגש בעוד הדג מפרפר.
אוהב את הדג.

17.2.11…

מדור יפן:

רך לאורכו
אין שריון לגופו
ירוק לעד.

תעלה מלאה קנים
לוחמים
עם דגלים בידיהם
עוברים.

נייר אורז לבן
דיו שחורה
נקודה.

חרבך תחתוך
ברוח חרבי
תחתוך בראשך.

שערה שחור
קימונו פרחים
מאוד חם התה.

בשדה אורז
גורר רגליים השור
בפליאה מסתכל.

wakizashiקצרה
ידו של סמוראי
ארוכה.

שישה סמוראים
בלבוש קרב
מאכילים דג קואי.

לניפון בקרקפת
נוצות אדומות
שלג מסביב.

Miyamoto Musashi אוחז ב-katana
וב-wakizashi
מסדר פרחי קיץ.

חץ עצמתי
במעוף נופל
האוויר לא מתעייף.

הר פוג'י בענן
ראשי בערפל
רגליי באדמה.

שישה סמוראים
אין חרבות
בעיר.

katana בידיו
של סמוראי סושי
נחתך.

אישה יפנית שותקת
על איש עולה
ושרה.…