נפתלי פרימור, שירתי

בוש אספתיה

אני תולה כביסה.
הבגדים ברגע שהאטבים אוחזם
מזנקים ברוח
מבקשים לעצמם חיים.
ראשונה לכולם החולצה
שמתנפנפת בחזקה
צוברת תאוצה
שני שרווליה ככנפי עוף הימים
נמתחים לאחור
אני שומע את משף הנוצות
אלבטרוס בצלילה אנכית
מעל הגלים
עוד רגע ובפני האוקיאנוס יבלעו
המכנסים ושאר התלויים
כדולפינים ולהקות הדגים
מסרבים להיות כבולים
השתכנעתי
הסרתי האטבים
הכביסה מן החבל צנחה
נפלה מדובללת
רוח לא נותרה בין קפליה.
בוש אספתיה.

5.8.11…

הדור היכול

זה הדור היכול.
לזיין את כולם-
יכול.
אלכוהול וסמים-
יכול.
דואר במבזק-
יכול.
להפעיל כל מקלדת-
יכול.
לקנות בלי חשבון-
יכול.
להיכנס לחשבון,
יכול.
לחיות בכל מקום-
יכול.
לקיים משפחה,
לא יכול.

5.2.11…

דייג סלמון בחנות הכולבו

קשה לחשוב על מוצר שאין בחנות הכולבו
מזונות, בשרים ודגים,
מלבושים ותכשיטים,
מגוון ציוד דייג ומחנאות.

לבי משמחה תפח, לפניי:
שורות ארוכות של חכות, פיתיונות ואביזרי דייג.
מבטי נתתי בחכה חזקה וגמישה
מתאימה לדייג בים בנחלים
מפוספסת כחול ולבן.

המוכר מהלל את יתרונותיה הרבים,
חזקה וגמישה להפליא
"החכה תחזיק דג מסרדין ועד טונה "

האוכל לנסותה עם קרס ומשקולת?
אני שואל בהיסוס.
המוכר באדישות מופגנת השיב:
"עשה מה שאתה רוצה".

בטרם סיים דברו וידי כבר בחכה אוחזת
ובתנועה שנרכשה באין קץ חלומות ,
החוט השקוף לאוויר נשלח.
חצה את הדוכנים, עבר מעל בגדי נשים,
פילס דרכו בין מחבתות וסירים
ריחף מעל שעוני יוקרה ותכשיטים
ונחת בדוכן הדגים.…

אי ההקשבה

מי ידבר ומי יקשיב?
מי יגיד למי: כך תעשה.

"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"
הכול הקשיבו ועשו כדבריו
כך נברא העולם.

"וירא אלהים כי טוב"
יום אחר יום
עד אשר ברא את האדם.

האדם החל שח ומדבר
בנה ומוטט הלוך וחזור
לאלהים ולאיש לא מקשיב.

תדבר ככל שתחפוץ
איש לא מקשיב.
מחיר ונורא ואיום
גובה
אי ההקשבה.

7.11.2009…

דורה מאר עם פיקאסו

לא אדבר על האמן פיקאסו.
אך על קורות האישה שאיתו-דורה מאר,
אדבר.
הם הצטלמו בתחילת דרכם.
היא מהממת
מבטה אל שם, מלנכולית.
פיקסו בוגר ממנה בדור,
מבטו קר, אינו מסגיר דבר.
והנה דורה כיונת השלום,
המלאך בלבן, אמן חדשני, נשית, שופעת, משוררת מחוננת.
אותי היא מסקרנת.

אחרי שש שנים עם פיקאסו,
דיוקנה ב-"דורה מאר עם חתול"
פנייה מפוצלות,
כל אחת מעיניה, רואה עולם אחר ומעוות.
מלבושה כשל לוחם סמוראי, על כסא העינויים.
ציפורניה, כשל חיה אוכלת נבלות.
ריסיה הארוכים כשתילים סביב גלגלי עיניה.
גור החתולים שלידה, מוזנח.
אישה-אמן מרוסק.
96,210,000 דולר העבירוה מיד ליד.

3.9.10…

דור גלובאלי

אל תשווה לדור אחר
אל תקנא
זה דור אחר
ידו אינה אוחזת בנשק
זה הדור הגלובאלי.
הוא נלחם
על מקומו
על הצלחתו
על רצונו
הוא הדור הגלובאלי.

21.1.11…

באתי לבכות אתכם

אמריקה,
בעדינות אני דורך על האדמה הזאת
היא כואבת את סבלם של בני השבטים
תחתיהם באו
מאות המיליונים
מכול היבשות.
אמריקה-פאר ההצלחה,
לא עבור בני השבטים
הם המטרד
הזיכרון המציק
האלוהים בעצמו ממשיך ומברך
את אדמתכם
God Bless America
לא את השבטים האינדיאנים
באתי לבכות אתכם.

17.2.11…

דיסקו

זה לא יקרה לאור היום.
מחייב הוא החושך שייחתך באור.
כדור אור מסתובב יורה הבזקים,
האפקט מפשיט, מרעיד
אני לעצמי זר.

איברי הגוף פורצים,
אני מחוץ לגופי
האור קר
בדיסקו לא מבקשים אהבה.

פה לא נותנים דבר
פה אני חוטף רגע לפני
שזה יעבור לאחר
אור לייזר חותך בגוף החם.

הזיעה נוטפות
האור מקרין בה צבע אדום
איש לא צריך אישה
ואישה לא צריכה איש.

דחוס, אין מקום לנשום
כל אחד לעצמו
לרעש אין מילים
באור הבוהק החושך מוחלט
רגע שלא חוזר.

1.10.10…

דלוק על השירה

הגיל הנפלא
אני דלוק
על השירה.
לכתוב שיר
לבדי או עם.

אני מרוכז במילים,
המרגשות אותי
איני מביט בנשים
מבקש לגמור את השירה
לא עם האישה.

23.7.10…

דרור המשורר

אין חופשי ממנו.
אינו מציית לפקודה.
לא סר למרות.
איש לא מדריכו.
אהבתו לשירה היא שמוליכה.

לה הוא חייב,
הצדק הוא שמשמיע דיברתו
מנחה אותו לבחור במילה.
בצדיק לא לפגוע.

המשורר עם מצפונו
מתדיין
אינו חייב לאחר,
משנה דעתו בין השורות.
יש שהאמת נמלטת מפניו,
מבלי להשאיר עקבות.

המשורר אינו קובע.
הוא ממתין לשומע.
הוא יהיה לו למורה זן,
שהטוב והרע גלויים לפניו.
שיודע לפסוק לחיוב או לשלילה.
ויבחר לטובה.

שניהם חולקים את הכאב,
את הדעת את המבט.
שניהם.

11.9.10…

דורן בן שמונה

הנה דורן עומד
שלנו הוא
ושירו אל העולם יוצא
טרם נחשפו כל כישרונותיך
ואתה בתחילת-תחילת דרכך
כל אוהביך יודעים ומשוכנעים
שאתה שעושה אותנו מאושרים .
ביום ההולדת השמיני
נשיקות רבות
מכל בני המשפחה האוהבים
מעקרבים והנדלים
הנחשים והלטאות
מדגי הארוואנות והשדים האדומים
מהשרכים והרוחות
מהעננים וטיפות המים המחבקות ,
מכולם המון, המון נשיקות .

26.12.07 …

דייג באגם המושלג

הודעתי לבני המשפחה:
די לקניות.
בדרכנו נשיג לנו מזון,
אין חלופה לדג טרי.
אביזרים לדייג, תולעי האדמה, יש.
אנחנו על שפת האגם Horse Shoe Lake
בהרי הרוקי הגבוהים במדינת קולוראדו.
פה ושם עדיין מושלג,
אך הקרח נמס ונעלם.
הדגים, זה אחרי זה בחכה עולים.
על החוט ארוך מושחלים
במים שורים
טריים נשמרים.
עד רדת הערב החוט הארוך דגה נמלא
וקצהו על הגדה נעגן.
בדמיוני אני מכין תבשילים,
לא אגזים בחריף,
אך אשמור על מידת העידון,
אל החבל קרבתי
אוי! הוא
איננו.
ידה של ענבר
במעשה!
בת השבע
אוהבת החיות והטבע.
היא מודה.
בזעקה של פגוע
זינקתי אל האגם הקפוא.…