נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
האמן והאלוהים
מה נפלא עיסוקו של אמן.
כישרונו ליצור על פי ראות עיניו.
לצייר ולפסל גוף וצורה.
להוציא האמן,
רק הבורא זאת עשה.
ביצירתם האלוהים והאמן יחדיו.
האמן מתמוגג ומתייסר כאחד.
גם אלוהיו.
אשר אחזו הספק
וחייב לראות כי טוב עשה.
הרי מעשה היצירה הוא ראשוני,
ולפניו לא היה.
אני מביט באמן בעודו יוצר.
מציץ מאחורי גבו.
אני רואה גוף מרוסק, חסר צורה,
מרובע ועגול כאחד.
תוהו ובוהו.
עכשיו תורו של האלוהים ליצור.
17.12.10 …
האלימים
אולי אכזבתי.
עליתי, אך לא די גבוה.
צללתי, אך לא די עמוק.
לא מהר די הצורך,
לא טוב כפי שצפו ממני,
לא מספיק בחן.
טענות אלי למכביר
אני משתפר,
דרך אלכוהול וסמים.
כרתי עמם ברית הסכם:
תבלע, תסניף, תזריק.
הם את חלקם בהסכם ממלאים
ראשך על השולחן
או שני מיליון במזומן
היזהר פן תאכזבם.
הם אלימים.
20.11.10…
האחד והרבים
מאבק איתנים בין
האחד ובין הרבים.
כל אחד רואה כוכבים כה רבים.
המון עלים, המון דגים.
לפתע האחד הזה בכול.
אלוהים האחד.
שפעם אחת ברא
עולם אחד.
ושמש אחת
ואנשים רבים
החיים פעם אחת.
זאת עובדה אחת.
14.1.11…
ההנאה והסיכון
מבט חטוף
מפגש העיניים
ובחזרה
החלטה מתקבלת במבזק:
לעבור לסדר היום
או להתעכב
לא להיסגר
לא להגיד שזה חלף
לתת סיכוי
להיפתח
הם לוקחים סיכון
חייבים להושיט יד
עדיין יכולים להגיד:
כלום לא היה
אין פוגע ואין נפגע
בקרבה
הנאה וסיכון
מתחברים
יוצרים יחסים
אנחנו פה
רק מסתכלים.
28.10.11…
האחד בספטמבר שנת…
באחד בספטמבר, 1992 רחלי ואודי
חגגו את ליל כלולותיהם.
מור, אלון וערן-ילדיהם
העדות לזוגיות הנמשכת.
באחד בספטמבר, 2008 לאיריס ולקובי
פרי מתוק-יהונתן.
ביום זה מתחילים הלימודים,
ביום זה ההתחדשות מלבלבת
מחריזה: זה היום.
יש מהות
יש סדר-יום
יש מחר.
הצלצול נשמע,
נכנסים לכיתה.
התיכוניסטים כולם גבהו קומה ויפו.
באחד בספטמבר 2010,
רסיסים של הגשם הראשון,
טיפות דקות בביישנות ניתזו על החלון
האוויר מלא ניחוח רענן
באחד בספטמבר
האדמה רוקמת תכניות:
להנביט ולהצמיח,
להמציא צבעים,
לחגוג את החיים.
הזוכרים את מרחקי הזמן
אומרים שעת נצבעה האדמה
בשלכת עלים מופלאה
והילדים על ספסל הלימודים ישבו,
ובירכו לשנה טובה..
הסיוט בא.…
הדגים פסקו בכי
זה חמש שעות
הילד בוכה בכי נורא.
מעצמת המאמץ והכאב, עצמו עיניו.
כאילו אינן.
רק הפה פעור.
הראש הקטן מתקשה להחזיק
פה גדול שכזה.
נדמה שהפה עוד רגע ממקומו יוצא.
האם באפיסת כוחות
אובדן עצות.
עיניה תרות אחר מפלט.
מבטה פגש את האקווריון שבפינה.
בתוכו גן ירק וגן אבנים
וביניהם שוחה להקת דגים.
בועות האוויר בנועם רוחשות.
הילמד התינוק מהדגים לשקוט?
בתנועה אחת, מין הימור או ניחוש
את התינוק הבוכה אל הזכוכית קירבה,
הדגים התקבצו,
ודג כתום אחד
מולו נעמד
הבכי פסק
השקט חזר
ותודה לדג.
8.10.10…
דוב קוטב בכיכר
הסיפור אמיתי לגמרי וכולו דמיוני,
כיכר גדולה מתוחמת בתים
עטורים גגות רעפים אדומים.
רבים בה העוברים ושבים, עורכים קניות,
ומעסיקים עצמם בהיעדר דבר מה לעשות.
והנה בעיר צפונית אחת,
דוב לבן, גדול במיוחד, מוליך עצמו
היישר אל הכיכר.
המקום כאילו לא זר לו
אף שאף פעם לא היה פה.
במרכז הכיכר ישב.
גם בישבו התנשא בגובהו
האנשים פחד נתקפו.
צורחים, לכל עבר נמלטו.
אמהות את ילדיהן בחזקה חיבקו,
וברחו.
אנדרלמוסיה השתלטה על הכיכר השלווה.
שני שוטרים, מחוץ לכיכר בחוסר מעש ישבו.
בהישמע הזעקות אל הכיכר הגיעו במרוצה,
דרוכים. כך גם הנשק בידם.
-2-
והדוב, כלל לא מודע לגודל האסון,
שחס וחלילה עלול לבוא.…
דגל הכישלון
בכניסה לגבעת יערים
זה עשורים
עומד ענק נטוש
מבנה שלא הושלם
אין חלונות
אין חניה
אין דיירים
לענק יסוד חזק
המניף באון
את דגל הכישלון.
30.8.11…
בשלות
השיבולת.
הגרעינים המלאים מכופפים את ראשה
היא מביטה באדמה שממנה צמחה
בצעירותה-דקת גזרה הייתה
ועכשיו-התרחבה
היא חייבת לעבר שלב
להפוך ללחם
להאכיל אדם.
היא.
הגיעה לפרקה
מודעת למבטים
יודעת לכוונם
מושכת ונמשכת
הקיץ מלאו שדיה לראשונה
עבור הוריה-היא עדיין ילדה
היא חייבת לעבור שלב
להיות לאם
להיניק.
20.11.10…
דוח שנתי ללאה
עשרים שנה שאני מנשק את בנותינו,
שרון וענבר, במקומך
המון.
דבר אינו חסר להן
את חסרה.
בתנו הגדולה הגיעה לגיל
שבו
היית
במותך
זה מכאיב
מדיר כל שקט
עושה לי לא טוב
יש נכדים
כשאני איתם,
אני רואה את ידייך,
המחבקות.
את פיך שאינו חוסך נשיקות.
את פה.
17.9.10…
בשיר
בחרתי בדרך השיר.
בלעדיה אני כלוא
מרצה עונשים:
על הסגת גבול, על מעשים מגונים
על העלבת עובד הציבור.
לחוק הפלילי סעיפים רבים,
שניתן להפר.
חטפתי את זאת שישבה בבית הקפה,
במבט.
מאז היא אצלי, ואיש אינו מתלונן.
בחצר ארמונם של עשירי העולם,
אני מקובל.
מסביר שהם טועים, שעליהם לתת
לאחרים.
מעשי הקסמים, אצלי בשגרה
מחבק מי שאינו בחיים
מתקן את העולם
מזמין לדו-קרב
את הפקידים.
בשיר.
24.12.10…