נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
היו פרחים
בית הקברות.
נעים ושקט כאן.
טריות זרי פרחים
זועקת
לבנים-צהובים-אדומים
יופיים מנוקר.
חודש יולי לא מותיר להם סיכוי.
על הקבר הסמוך
הפרחים נבולים
רק עיניים חדות מזהות צבעיהם
שהיו
כשהובאו
ויש מצבה שעליה
ענפים בצבע יבש
תואם מקום
עבורם הזמן חדל
היו פרחים.
5.8.11…
הידד למחלת אלצהיימר
המחלה הארורה
המבזה את האדם
ההורה מביט בילדיו
ואינו יודע מי הם
זה נורא
לא מזהה את מי שחי איתו כל החיים.
אך במבט אחר:
המחלה משחררת מכל הזיכרון
מוחקת את השותפים ואת הדורשים
דבר אינו עוד ממשי
החולה אינו חייב לאיש
הוא חופשי.
5.8.11…
דמעות בארץ-הגדולה
הוי הארץ-הגדולה
מהים הצפוני ועד ימה של יפן
טרם נולדה האם
שפרי בטנה לא ימצא מקום
במרחבייך
רק דבר אחד גדול ממך
והוא:
הסבל שעל אדמתך.
הקור והרוחות
הקפיאו את הדמעות
הסתכל נא, הבט מקרוב
על השלג הלבן
הוא פרי המכאוב,
תשעה חודשים בשנה כל שנה
שנה אחרי שנה.
בלובן הזוהר
נקוו הדמעות שהרוח פיזר!
נזכור את הבוכים
עשרות אלפי יהודי פולין
מאות אלפי יהודי הארץ-הגדולה
מיליוני עובדי הכפייה
עשרות מיליוני האסירים
דמעותיהם הן סופות השלגים.
את, הארץ-הגדולה
גזלת חיים מהיפים, שגילו לך
צפונות לבם,
רוצחת!
2006…
דרך השפירית
שפירית מעליי
גופה עוטה צבע כסף כחול
אני מדלג והיא
נעלמת
וחוזרת.
כנפיה שקופות
דרכן העולם נראה כחול
מפתה אפוף בהילה.
אני אחריה
לא רואה לצדדים
שפירית שקופת הכנף
תמיד סביבי,
נפלתי
לבור
ספוג כחול.
28.1.11…
דו- שיח עם הרוח
כשהרוח נושב,
עוטפים את הילד
שלא יתקרר שלא יחלה.
רוח מביא מחלה!
צא אל הרוח בזרועות פתוחות
קבלהו כאות החיים
אני מקשיב לו
כשהוא כועס
יתכן שפגש בדבר שנסתר מעיניי
ושמא החומות הגבוהות חסמו את דרכו
ואולי הוא מסיט מחסומים
עושה סדר משלו.
אין הוא אויב
אני כורה איתו ברית
הוא חושף רגשותיו לפניי
אני מתרגש מאישיותו
רבת הפנים הנגלית לעיניי
היש בו חיים?
5.8.11…
אחרי ארבעים שנה
אתה חושב שהיום
אתה בן שמונה עשרה?
חשיבתך אולי לא השתנתה
ממה שהכרתי לפני ארבעים שנה.
אך במראה אתה כלל לא דומה
תסתכל עליי:
אני במשקל עודף, בקושי הולך,
עברתי ניתוחי גידים ברגליים
וגידול ממאיר בבלוטת ההרמונית
הרופאים נתנו לי הערכה של חיים
לשנתיים-שלוש,
ויש לי קשיים בנשימה ומכשיר הנשמה
ותפקוד המיני-כמעט שלא קיים
אני רואה שחברי רק בתחילת הרשימה
אני מפסיקו ואומר:
הרי שדיברת עליי.
18.8.11…
דיבור ותקשורת
הדיבור אינו פוסק
משפט משפט רודף
אין פסיק אין נקודה
זה ממשיך
אי אפשר לנהל שיחה
אין שאלה
אין תשובה.
הדיבור אינו נשמע
השקט הוא שמקשר
שפת השתיקה
העיניים שואלות
העיניים עונות
יש שיח.
12.2.11…
בלשכה
איזה זין.
זה חודש שאני מנסה לקום
וללכת ללשכה.
רק המחשבה
משאירה אותי במיטה.
היום קמתי עם חשק חדש בפה.
אמרתי לעצמי:
ניסן, אתה סיפור הצלחה.
זה אתה.
כל המשפחה שלך מוצלחת
לאללה.
הסבתא, שיום אחד לא קיבלה משכורת,
היא סיפור ההצלחה.
הסבא, שארבעים שנה אכל בבית התמחוי,
הוא סיפור ההצלחה.
אבא שלך, אימא שלך, הדודים
כולם מוצלחים.
עכשיו תורך.
התחלתי בצחצוח שיניים.
עברתי לחולצה הסגולה.
לצווארי ענדתי שרשרת זהב.
עטיתי מכנסיים שחורים, מבריקים.
כל בחורה תיפול לרגליי,
אין שתעמוד בפניי.
בלשכה קיבלתי אחת, חמודה.
בת עשרים ושתיים לכל היותר.
נדלקה עליי צ'יק-צ'ק מהר.
מה שלומך ניסן, שאלה.
אצבעותיה רצות על המקלדת
ובמבטה אותי סורקת, על כולי חולפת.…
בלילה חם ולח
סוף אוגוסט
החום רק עולה
הארץ רותחת.
אי אפשר בה לגעת.
עם רדת הלילה,
האוויר כקיטור מעלה אדים.
בלילה הזה מתרחש מחול הזוי
של טיפות
הן גדלות
עד שמשקלן מורידן
אך טרם תגענה באדמה,
האוויר החם דוחף אותן למעלה
שוב הן מעלות במשקל
ושוב וצונחות.
בלילה הזה, אני אתך.
בגדך הלח, מעצמו צונח
התכסינו בטיפות המרקדות.
הפכנו לקרקעית של נחל.
מימיו זורמים בין שתי הגבעות
שדייך.
אין אלו מי טל
המים מאיתנו נובעים
מלקק,
למלוח יש טעם מתוק
הגופים החמים חייבים למצוא פורקן.
הוא בא
בלילה הזה
בלילה הלח.
6.8.10…
בדקות האחרונות של השוק
בדקות האחרונות של השוק
כמו על פי פקודה
שאיש לא פקדה
מפסיקים להושיט סחורה
ומסרבים למזומנים
תחילה נעלמו הדגים
עיניהם הפקוחות מביטים מארגזים
אחריהם הבשרים
גם תור הפירות והירקות מגיע
נותרו על הדוכנים.
תג המחיר הוסר זה כבר
עוד מעט יילקחו
זמנם עבר.
זאת שעתם של אחרוני הקונים
האביונים של היום הם האדונים
בקפידה בוררים
הפרחים נועלים את השוק
מראהו כעולם
שפסקו בו החיים.
28.10.11…
חוזר ונוגע
מאז שאני בנפשי נוגע
נוגע בי ושלידי
בפרח
בעץ, בתולעת
נוגע במת
בחי.
נוגע בידיד
באויב.
במעכלים
ובאלו שאינם ניתנים לעיכול
ואין שומע
"לא תגעו בו פן תמותון"
התווית דרך מייסרת
קשה
אך אני נוגע
נכווה ונפצע
נרפא
חוזר
ונוגע.
11.5.10…