נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
סבא אתה הבטחת לי
סבא אתה הבטחת לי
שאף פעם לא תמות.
בהתחלה רק חלית
עכשיו אני רואה שקוברים אותך
באדמה
סבא, מה הבטחתה לאדמה
שהיא כמו שמיכה
מכסה אותך
סבא אתה הבטחת לי.
25.8.15…
משלחי אלוהים
מסתכל באופק שמעל המדבר
בו בזמן רואה את הזמן שחלף
השפתיים פוקדות קדימה אל ציון
לא לנו הבחירה בעם שסביב
הנחוש לעלות על עיר דוד
למען האל והארץ אדם על אדם קם
את אלוהיו מלביש במלבושיו של שהיד
באחר משלחו להרגו
האלוהים עומד להירצח
אלו וגם אלו טומאתם באדוני תובעים
רצונם להמליך פסקי השריעה וההלכה
האוחזים בחזיר דנים עצמם למות מתמיד
אך עמי ישראל לקול האהבה יאסוף כוח
ובציון ידבק כי ריבון הוא על נפשו.
31.8.15…
דבר אמת אשר על לבך, דבר
מה היא "אמירה חברתית נכונה"?
היא מונעת כל נזק או תביעה מזה
שמפיו היא יצאה.
אין לדבר בשפת האמת.
אין לצעוק בגלל חוסר צדק,
חרפה או השפלה.
קרבנות הניצול פועלים ללא תמיכה,
אך "אמירה חברתית נכונה" נשמעת
בכל מקום ופינה.
רודף כסף, תהילה ועצמה
על אלה אינו נתבע.
לא יידרש לתת
בעודו משמיע "אמירה חברתית נכונה".
תודה רבה לך, אנו מוקירים מאוד את נאמנותך,
את המאמץ, התושייה והעבודה הקשה,
אך, אנא תבטיח שלא נשוב לראותך.
הנפגע רוצה לצעוק, למחות
להגיב בכאבו,
אך הוא למד, וחונך
לדבר בשפתה של "אמירה חברתית נכונה".
לכו לכם לאבדון בני עוולה,
האוצרות המוגזמים שבאמתחתכם
סתמו הגולל על נשמותיכם,
אך לא תוכלו להוסיף
לאטום את פיה של שפת
הצדק והאמת
"באמירה חברתית נכונה".…
אור בגיל הזהב
בבית מוגן לגיל הזהב
שנה השמינית כאן
באותו החדר
שגרה
תמונות עם הבעל
שמת מזמן
אך הברק בעיניה לעולם נותר
האור החודר מבעד לאישון
לא מזדקן כלל
היא רכובה על קרן היקום
חולפת על פני מרחקי הזמן
הזמן אינו פוקד עליה
מה להגיד ומתי
כמו הנאווה מבין הבנות
בחיוכה מזמינה נער
והוא קרב ובא.
נפתלי
28.8.15…
באתי להקשיב
מי ידבר ומי יקשיב?
מי יגיד למי: "כך תעשה".
"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור"
הכול הקשיבו ועשו כדבריו.
כך נברא העולם.
"וירא אלהים כי טוב",
יום אחר יום.
עד אשר ברא את האדם.
האדם החל שח ומדבר
עד אשר
המגדל שבנה
קרס והתמוטט.
"תדבר חופשי, איש לא מקשיב".
מחיר ונורא ואיום
גובה
אי ההקשבה.
אני מקשיב לשירה.
7.11.2009…
זמן הקונדום
היא-אלמנה עם תעודה
הוא-לא ברור מה
מביטים מתוך הבועה
של עצמם
בוחנים האם התמונה שבאתר הכרויות
תואמת את המציאות
החזה שלה בסדר גמור
הבטן שלו שטוחה
עקבה הגבוה ובגד פרחוני קל
מבשרים שהיציאה מהבועה
אפשרית
מדברים מעל הקפה והעוגה
קצת מחייכים
קצת לא
הוא מסתכל בשעון
חלפה שעה ו-11 דקות
כרגיל זה זמן הקונדום
תחת זאת את בבועתך
מתרפקת
סליחה, הפטירה ושפתיי צבע הפסטל
האדימו
"הסקס לא היה בתפריט"
הבועות לא מתחברות
אולי אחת למיליון.
17.8.15…
בטייסת העטלף
הנה זוג מיראז'ים ממחסה תת-קרקעי מגיחים
המסלול נחרש ברעש המנועים
רוח ואבק שסביבם
מכסה אותי
קירות הבטון נרעדים
עוד רגע
וישחררו את עצמתם האצורה
הם באוויר.
ואני,
בדרכי אל חלומי הראשוני,
אל הטבע והמדעים.
3.1.10…
בזמן הכתיבה ובין הכתיבות
איני אוהב את עצמי בעודי כותב
רגע הכתיבה הוא אבדן העצמאות
כוחות זרים שולטים בי.
אני אוהב את עצמי
בזמן שבין שיר לשיר.
5.2.11…
שַׁעַר גָּבוֹהַּ
מוֹבִיל מֵהַסָּלוֹן שֶׁל אִמָּא
לַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי
אֲנִי סוֹגֶרֶת מֵאֲחוֹרַי אֶת
קִיר הַוִּילוֹן הַלָּבָן
לְפָנַי הַמַּעֲקֶה
וּמֵעָלָיו כָּל הַשָּׁמַיִם
אֲנִי עוֹלָה עַל הַשְּׁרַפְרַף הַכָּחֹל
עַכְשָׁיו אֲנִי גְּדוֹלָה
מֵהַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי אֲפִילּוּ הָאוֹטוֹבּוּס
נִרְאָה קָטָן נוֹרָא
אֲנִי שׁוֹמַעַת צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת
אוּלַי רוֹצוֹת לְשַׂחֵק אִתִּי?
כִּי אֲנִי לֹא מְשַׂחֶקֶת עִם הַיְּלָדִים
לֹא נָעִים לִי בְּגַן
רַק שֶׁאֲנִי חַיֶּבֶת לִשְׁמֹר
עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי
לִפְעָמִים אֲנִי מִתְחַבֵּאת בְּפִנָּה
בֵּין הֶעָלִים שֶׁל סִיגָּלִית
הִיא הַחֶבְרָה הֲכִי הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי.…
בוש הגאולה
כיסופי גאולה באים
בכל דור קרבים
סימני סימנים רבים
ומקדימים למכביר:
הים שוטף את היבשה
השמשות זרחו שלא בזמנן.
הגאולה מראה את פניה
בפגשה באדם.
בושה ונעלמה.
9.9.11…