נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
בטייסת 119
בימים אלו הרעש שאותי מטריד,
כרעש מטוס מרוחק נשמע,
לצערי זאת הפרעה בשמיעה.
הרעש המתמיד מחזיר אותי לתקופה
של מנועי הסילון
אלה בקעו ממטוסי קרב מיראז' III
יופייה של היצירה הצרפתית
השכיחה ממני את יעודי.
נער "ילד חוץ" בקיבוץ שפיים
תמה תקופת התנסויות
שחיה לילית למרחקים
צלילה עמוקה בנשימה אחת
הותירו בי מאגרי הנאה גדולים, כוח פיזי ויכולת אישית.
אך את קיומי עליי להבטיח,
לנגד עיני דמותו של אבי
שבנעוריו למד סנדלרות
עכשיו תורי
בבית ספר הטכני של חיל האוויר .
אני מכונאי מטוסים בטייסת 119.
הנה זוג מיראז'ים ממחסה תת-קרקעי מגיחים
המסלול נחרש
רוח ואבק סביבם מתערבלים
בטון עבה ומחוזק נרעד
כשני פרים מתנשפים שועטים
הם באוויר.…
אור גזום
אור גזום-
ריגוש הרגעי הנשגב
המתיך את הגוף בנפש
אך חייו קצרים
והוא לא נשמר
לא בהקפאה עמוקה
לא בחומץ ולא במלח
אלא לחוותו מחדש
שוב ושוב.
4.9.15…
נוגע ומתנסה
אני נוגע בי
ובמי שלידי
נוגע בפרח
בעץ, בתולעת
נוגע במת
בחי
נוגע בידיד
גם באויב
במעכלים
ובאלו שאינם ניתנים לעיכול
ואין שומע
"לא תגעו בו פן תמותון"
אני נוגע ומתנסה
נכווה ונפצע
נרפא
חוזר
ונוגע.
11.5.10…
היום ללא סיכוי
יום חדש מתחיל מתוך החלום
של אתמול.
אחרי כוס קפה חזק במיוחד
וסקירת החדשות
אני מוכן להתחיל את היום.
אך כל שאעשה
דבר לא ישנה
הוא יישאר שייך לאתמול.
12.2.11…
דם על לבן
כשאת בלבן
ובשערותייך פרח לבן
על פי דימויך את טהורה
אך טרם הכירו בכך
שארייך מסרבים לך
טענות בפיהם על טיבך.
כולך למענך
אולי את קדושה
גם מטפחתך לבנה
ברגע זה,
לו רק יכולתי,
הייתי יורק עלייך
דם.
20.11.10…
דיג בשדות
ידי אוחזת בחכה
מדלג אני בין השיחים
חוצה שדות, הלוך ושוב
אפילו באופק אין מקווה מים
מדי פעם אני נעצר
משליך חכה
ממתין דרוך
ביד מיומנת אוסף את החוט
גן ירק סביב-שמא
נפגעה שפיותי?
או חושיי הם שבגדו בי?
איני מתייאש
מנסה שוב
מושך בחוזקה
והנה דג
איני מופתע
כי ציפיתי ליום
שהדג בחכתי יעלה.
4.11.11…
דורה מאר עם פיקאסו
לא אדבר על האמן פיקאסו.
אך על קורות האישה שאיתו-דורה מאר,
אדבר.
הם הצטלמו בתחילת דרכם.
היא מהממת ביופייה, מבטה אל שם, מלנכולית
פיקסו בוגר ממנה בשנות דור
מבטו קר, אינו מסגיר דבר.
והנה דורה כיונת השלום
המלאך בלבן, אמן חדשני, נשית, שופעת, משוררת מחוננת.
אותי היא מסקרנת.
אחרי שש שנים עם פיקאסו,
והנה דיוקנה ב-"דורה מאר עם חתול"
פנייה מפוצלות,
כל אחת מעיניה, רואה עולם אחר ומעוות
מלבושה כשל לוחם סמוראי, על כסא העינויים
ציפורניה, כשל חיה אוכלת נבלות
ריסיה הארוכים כשתילים סביב גלגלי עיניה
גור החתולים שלידה, מוזנח
אישה-אמן מרוסק.
96,210,000 דולר העבירוה מיד ליד.…
בטרם בשלתי
היום
כל מעשיי כולם
חוזרים על עצמם
מאות ואלפי פעמים.
את זיכרוני אני מגלגל אחורה,
עד לזמן
שבו לא הייתה השגרה
עד למעשה הראשון.
אני עומד ליד עצמי
הצחוק, התמימות והספק
שהיו
חסרים לי היום.
האם לספר את המעשה הראשון
או להוסיף ולשמור על הסוד?
מגוחך לחשוב על זה
אין מנוס מלהתבגר
מבקש להזדקן
מבלי להתרגל.
6.8.10…
ברגע של כתיבה
באין שירה אני
נלחם על מקום חניה
אני כועס על המחירים
על העדר הביטחון האישי
על אבדן הדרך
על השחיתות
תכתוב, אני פוקד על עצמי.
כל מה שעליי לעשות
הוא לשים אות ליד אות.
אני מציג את הקשיים:
המוזה שעוזבת וחוזרת
ותעתוע שבין ההתעלות ובין המציאות.
האישה שאתי, אחת מהממת,
פניה פני כוכבת,
כבת שלושים
חזה זקוף
גופה כשל הדוגמנית,
בתעודת הזהות:
היא בת שבעים.
לעיני כותב השירה
מראות וגלים
שמעיני האחרים נסתרים
ואולי כלל לא קיימים.
על המדרכה מתהלך תוכי
זנבו כחול וצהוב, ארוך ומשתרך.
לחייו אדומות כמו של בן-מינו
שראיתי ביערות הגשם.
יונה גרגרנית.
הנה נמר, ליד חבל הכביסה.…
טרף נטרף ההיגיון
סביב לשולחן
נפגשו לכתוב שירים.
אחת מספרת שכמעט נדרסה רגע לפני כניסתה
שנייה מהבוקר בעינה השמאלית דבר לא רואה
אחרת עובדת בעירית ירושלים
בשחזור מבנים היסטוריים
ואחרת מוכרת ספרים
יש מורה לתנ"ך והיסטוריה
ואחת באוניברסיטה העברית
לומדת ספרות ופסיכולוגיה
אני מדען, דוקטור למדעי הטבע
ואחד עוסק בעל-טבעי
זאת שבעינה התעוורה
אומרת שמכירת ספרים
זה עיסוק תת-אנושי
אם היא תמשיך במעשיה
ילדינו ייוולדו דקים כמו דפים
המדען וזה שבעל-טבעי מוצא מענה
החליטו שאת המורים חייבים לסלק
את הנוער מוליכים בבטלה ובסמים
פוגעים בהמשך קיומו של המין האנושי
יש לשים להם סוף
גם באמצעים אלימים
השנואים מתים
החזק נותר
מי הטהור?…
בשלות
שדה חיטה.
הגרעינים המלאים מכופפים את השיבולת
היא מביטה באדמה שממנה צמחה
בצעירותה-דקת גזרה
עכשיו-התרחבה
עבור הזורע היא הייתה
גרעין אחד,
אך היא עברה שלב
מאכילה אדם.
היא.
הגיעה לפרקה
מודעת למה שאומרים המבטים
של נערים שבגרו
יודעת לכוונם
מושכת ונמשכת
הקיץ מלאו שדיה
מורים לה שאכן
עבור הוריה-היא עדיין ילדה
אך היא חייבת לעבור שלב
להחליף לאם.
20.11.10…