נפתלי פרימור, שירתי

ברק ייוולד מחר

ברק,
אתה תיוולד
מחר.
אימא שרון
למענך תפתח חלון
עוד רגע ותגיח
קצת חבל,
כי טוב לך שם.
קרוב-קרוב לשרון,
בתוכה.

אך יש המבקשים אותך.
בשבילם ובשבילי
אתה תיוולד מחר
אל תחשוש,
לא תהיה לבד
מחכים לחיות איתך.
ולעטוף אותך
באהבה.

16.4.10…

בשדה חצי קציר

מחצית שדה נקצרה,
ראשי החיטה כבר נאספו.
נותרו הגבעולים הדקים,
יבשים, קצוצי ראשים, כדוקרנים.
הפצע שנפער חושף קנה חלול
חסר יעוד.
שורשי גבעוליהם נאחזים באדמה,
אינם יודעים שלא נותר בשביל מה.
גרעיני החיטה
בשקים וארוזים
כמטבעות אחידים להפליא.
שכר הזורע.
השדה שנקצר
ממתין לעונה שתבוא.
ובמחצית שנותרה
החיטה עומדת בשלה,
ממתינה.
השיבולים מלאות, תפוחות
ראשיהן מטה מטות
בבוז מתנשא מביטות
בקנים פעורי הפה
בתנועות ריקוד קלות מתנועעות
מחוללות.
עד מחר.

14.5.10…

כאחד העצים

שביל מסולע
בשיפוע חד עולה בהר
בין עין-כרם לסטף
שעת חצות מילאה את היער צללים
כמו יערות ההם החובקים קברים
גזעי אורנים בוהקים באור הכוכבים
מחזירים הד קלוש
אוזנה של האם בקשב עילאי
חוצה באלכסון את שבילי ההזיה
על שפת תהום הבדיה
נשמעת נגינה קצובה
כפעימת הלב של בנה
אולי האחרונה
מאיצה צעד, אל המקור דוהרת
אולי זה הוא
ואולי זה קולו של היער
היא ניצבת מול צוק המחצבה
לרגליו נערים רבים
מהם יושבים במעגל ויש בכל התנוחות
היא צועקת את שמו
מיהו? נער משיב מבט
שאלכוהול מצץ את שפיותו עד הטיפה האחרונה
ממלמל: " פה לכל אחד יש זכות לבחור;
ערק, וודקה, וויסקי.…

משוררת בסקס ובנפש

אני הקוסמת
ההופכת את צינור השתן
לכלי של סקס
ואת הלא מוכר למאהב
אין כמו סקס
המראה שהזמן דוחק
מרגע החדירה
אני סופרת
משננת:
תשחזרי את צעירותך
את החשש ואת התשוקה
מול גבר ארנב אני ציידת
ולהפך
אני נלחמת בניסיוני הקודם
אך זה גובר עלי
הסקס הוא שירתי הפואטית
המחדיר בי את הפחד
ששירתי תפסק
שהיא כמו הפוריות
כמו הווסת
זאת הסיבה שאני אתך
מסרבת לחשוב על הסוף
אני משוררת בסקס ובנפש.

14.5.14…

מגרגיר אורז

רגליי מדשדשות בשדה האורז
בעמק קטמנדו
פסגות ההימלאיה מכוסות בשלג עד.
האורז הבשיל וממתין לאיסוף
גרגיר אחד נפל לידי
אני מתבונן בו
הוא בוהק
יותר משלגי הפסגות
הוא אינו חלק כלל
עמק רחב ידיים חוצה את הגרעין לאורכו
בצידיו מתנשאים רכסים וערוצים עמוקים
גדותיהן הלבנים מקרינים אור
מסנוורים את פסגות ההימלאיה
נהר הגנגס החל לזרום.

10.9.14…

זוג

חמישה זרזירים הודים
מתהלכים על כר הדשא
מביטים זה בזה
בוחנים כל פרט
נעמדים על קצות האצבעות,
אך נותרו חמישה
עפו, סובבו סביב הדקל
נחתו ושוב סובבים סביבי
יחד איתי אנחנו שישה
שלוש זוגות לרבייה
מתחתי זרוע
ישבתי פרקדן
אני מתרגל מדיטציה
זרזיר אחד קרב אליי
שריד שבמקורו
הניח על כף ידי
אנחנו זוג.

9.9.14…

סקס ושוקולד

אורגזמה
ריגוש עילאי
המתיך את הגוף בנפש
אך לא ניתן לשמרו
לא במקפיא
לא בחומץ ולא במלח
אלא לחוותו מחדש
שוב ושוב.
מהתנסותי אני יודעת
ששוקולד 70% בטעם תפוז
עושה לי את זה
בערימות של אורגזמה מילאתי
את חדרי
אני אישה מסופקת.

6.9.15…

בין שני עולמות

במרכזה של העיר הגדולה
איני מצליח ליהנות בנוכחותם של אנשים
כה רבים
מעליי, ומאחורי לצידי ומלפניי
ואפילו תחתיי
מתרוצצים
רובם נראים לי מיותרים
פולטים גזי חממה מסוכנים.
קשה לבין זאת, ובכל זאת האנשים
לחיי דחיסות
מסתגלים.
למדו להפיק מהם תועלת רבה
למכור להמונים, לקנות בזול
מוצרים מכל כנפי התבל פרושים
פה.
במקום אחר שבו האנשים מעטים
הכול שונה:
שם מראהו של כל מבקר מרגש
הוא הנחשק מכול
את בקירבתו חפצים
הוא שמביא מסר מחיים חדשים
המקומיים על דעתם לא העלו
שיש אנשים כה שונים מהם
עורכים השוואות מוצאים שוני וגם דמיון,
רוצים לטעום להתחבר ולהתנסות.
אני תלוי בין שני עולמות
בשניהם אני רוצה.…

בת תשעים ועוד

התשובות מוכנות:
אני בסדר מרגישה טוב
רק שתבוא ותשאל שאלות
מאתמול לא כואב לי הגב
איני לא צריכה דבר
את התור לרופא העיניים
אתה יכול לבטל
לא נחוץ, בשביל מה?
הבת שלי באמריקה בסדר גם.
עכשיו היא פרופסורית באוניברסיטה חשובה
מן המניין
מתחיל הקונצרט
אתה מוזמן
מה קורה לגברים? המנגן קירח
הזמר גם
הם רק בני ארבעים
אני מסתדרת
את המטפלת שלחתי לחתונה של בתה,
במולדביה
היא תחזור.
עד אז
תסתדרו בלי ניוקי ובלי בלינצ'ס גם
אולי נשארו כמה קפואים
אז תיקח.
אתה נראה סחוט.
האם זה משום שאתה עובד קשה?
אמרתי לך שרק עד גיל 90
מרגישים עייפות

8.10.10…

בחוות השומר, תודה לך שרון

בחוות השומר
נערים בלבוש חיילים
איש לא רוצה בהם
בשום מקום
שפת הפשע שגורה בפיהם מגיל הצעיר
אלימים
בלי אמונה בשום אדם
לא שייכים
זה המקום האחרון
אין מצב שיציל את עצמו
אין מצב שלא
מולו נערה-חיילת
בהתנסותה קשה מכול
בגילה היא אמורה לחפש בן-זוג,
כאן היא במאמץ עליון
חפצים לעברה זרקו
רובה
קללות
אך אינה מרפה, חוזרת
אחרי לילות בלי שינה
מאמינה שיש בה
שיכולה לתת מעצמה עוד
עד אין עוד
כואבת אך לא אומרת "לא"
תודה לך
שרון פרימור.

1.10.10…

בבור הנטוש

אתה מעלה שירה
כי היא נוגעת בך
תמיד יש ציפור סביבך.
אתה רואה זמיר בכל דרור
והנה השיר.

ריח הדרים בישימון אני חש,
ענני גשם ביום שרב,
כחול השמים ביום סגריר,
באישה לא לך מבט אתה משיר
והנה השיר.

אם תרד אל הבור במדבר הגדול
האם תצליח את השיר מתוכו להבקיע?
תרמיל, מצרכים ושק שינה,
וחבל ארוך עד תחתית הבור המים
הנטוש.

קריר ואפור פה
הבור בישימון הוא בית לשיר
חלפה שעה ויותר
מעט האור שהיה,
יצא.

נותרנו השקט ואני
אני אותו שומע
הוא בי נוגע
אין נוכחות
רק הוא ואני
והנה השיר.

24.12.10…

בארץ אין יציב

בשנה הזאת, כבשנים קודמות,
אירועים רגעיים עלינו מתרגשים
סופת-חול וחום נורא
ממדבריות ערב אלינו בא.

גשם וקור מהים הגדול
אוויר לח חדר ואת היובש הפיג,
לרגע
ומיד נעלם.

יציבות-לא אצלנו
חפש אותה במקום אחר
הרחק מעבר לכל ארץ
בין הכוכבים, מעבר לשנות אור
במקום בו אין רגשות, אין כאב.

בארצנו, החיים הם אסון, רגעי
מתמשך
האחיזה בחרב מול הפלסטינאיים פחתה,
לרגע
ומיד מתחדשת
התגוששות, נמשכת וגוברת,
נראית יציבה,
לרגע.
זאת היציבות בה אנו חיים,
לרגע.

28.3.10…