נפתלי פרימור, שירתי

Coal vs Diamond

.A fragile coal turns into a diamond
.A thousand billions years ago
I the deepest rock
.Under tremendous heat
.It is the hardest subject in Nature
Nothing can soften it
.But love

July 6, 2019…

ישראל 2019

שיחת היום היא מסטר שף
וחתונה עיוורת
הקומבינציה היא שעושה את ההבדל.
והשאלה הנשאלת על מי ידברו יותר?
לאירוע של סקס, אני מקדיש עד שעתיים
כולל זמן הנסיעה הלוך ושוב
ההפגנה של האתיופים תקעה אותי
בהלוך.
הייתי מוכן להשיב להם כגמולם.
לצאצאים של שבט עברי קדום-
אין זמן להקשיב.
עם ישראל נותר מאוחד
נגד האתיופים האלימים,
נגד הערבים הבוחרים בפלסטין,
ונגד החרדים הטפילים
נגד השמאל הפוסט-ציוני
נגד הימין המשיחי
נגד שתי המדינות
נגד מדינה אחת לכל
מאוחדים.

6.7.2019…

בחירה

האם זאת הבירה שלי להתאהב בך?
זאת אהבתך שבחרה בי
אני שמעתי בקולה.
קמתי בחצות
הדלקתי אור
הסתכלתי בך
ארוכות
ושואל: מי במיטה הזאת?

4.7.2019…

The Fire Can Not

A fire sent towards my Land
Shall I reply with the Pavlovian instinct?
Would it help?
More hatred will be here
Inevitable more of sufferings
No hope if any.
Another justice need to be:
Give away your sympathy
Embrace the needs of the hopeless
It's you to do it
The fire can't.

June 29, 2019…

מול נער אתיופי

מול נער אתיופי
אני מביט בו מקרוב
עכשיו הוא אינו שחור
השחור עבר אליי
אני בוחן את עצמי
אנשים ברחוב מביטים אליי בחשד
"מה אתה עושה פה!"
"מי צריך אותך בכלל".

4.7.2019…

בעלת הבית

קוראים לי בשם
אני שומעת ובאה
כמו הכלבה שלנו
דוליאנה.
כי אז הראו לי איך נראות הראות שלי
בלי עיניים
בלי פנים
גוש שגדל
יש לו שם:
סרטן
הוא שלי
ואני בעלת הבית.

2.7.2019…

עין תחת עץ

העזתיים צוהלים
על כל שיבולת שעולה באש.
ענן שחור ממלא את ריאותיה של
ישראל.
נקלט באתר השנאה.
אני הולך בשדה המושחר,
אוסף בשנית גרגירים ששרדו.
העיניים הדומות לא מרחמות
רוצות לראותם במותם,
אך הלב רחם הוא.
השדות המפויחים לעזתיים הם מענה
על עשורים של הזנחה
על האובדן
על שאין לאן.
למלחמה שבינינו אין מזור.
של מי האוויר? המים של מי הם? והדגים שבים?
העלה שעלה מהשנאה, פסק מללבלב
השנאה אליי מבעירה אש
והאדמה בוכה.

29.6.2019…

פתח השירה

הולידו אותי בדמותם
להיות להם בן לנחמה
לבלוע ולעשות
שני הפתחים לא עצלים
ולי פתח שונה מבקשת נפשי
דרך השירה
הפתח אינו נשלט
יש שדרכו זורם הר של אותיות
המתפרצות ברעם ובכל השפות
אך יש שהוא צר ואינו נראה
אפילו אות אחת אינה יכולה לעבור בו.
פתח השירה.

14.6.2019…

נחל בזקנה

ערוץ יבש של אבנים בוהקות
טיפת מים אין בו
אני שומע מפל רב-עוצמה נושם
מניף את גופו
בטוח שדרכו במים
אך יודע כמה יבש הוא
נחל בזקנתו.

10.6.2019…

דרך האישון

האם את מאושרת?
האם אתה?
מבלי להמתין אני
חודר דרך אישוניה
ומביט על עצמי.
אני מתגלה לפניי:
עצוב.
טראומה רחוקה.
את מנחמת
"גם לי יש". את אומרת.
גוף אחד אנו
ברגע של בריאה
דרך העיניים.

19.6.2019…

החופש הגדול

החופש הגדול מתחיל כשאני יוצא,
נכנס לבית הקפה על פי הבחירה,
בעודך נפעמת, את אומרת: "בסדר".
החופש הגדול נמשך, ואני לא מחויב.
אל מול דוכן הספרים, אני פותח דף,
בוחר שורה,
בוחר מילה,
הולך על פיה.
למחיה אני מחתים כרטיס
משלמים לי על פי שעות
מ-0900 ועד 17:00 אני בחופש הגדול.
החופש הגדול באפיק המפל הגדול.

20.6.2019…

ייאושו של חילוני

"האם אינך רואה שהחילונים בישראל נמוגים
מדי שנה אנחנו מתמעטים.
אני נמלט מאלה היודעים מה רצונו של אלוהים.
למענו הם מתקינים חוקים,
משתטחים על קברי צדיקים.
בעבר קולם לא נשמע,
הם היו מיעט חסר תבונה.
היום התהפכו היוצרות: עוד מעט והם הרוב.
אני מתחרט שלא בחרתי לחיות באמריקה.
שם להתבולל באופן מודע.
אני מקווה שילדי יכפרו על מעשיי".
ידיד נפש אתה לי, בחיר ליבה של בתי,
שמעתי את ליבך הדואב.
בהרי לבנון, בעוד דם חברך נשפך,
לא פיללת למדינת ההלכה.
אני איתך בטעימה של כל טרפה
ומלבד שיהיו בה שפע של צדפות וסרטנים.
אלו הם אלוהיי, להם תפילתי
ובהם שמתי את מבטחי.…