נפתלי פרימור, שירתי
משורר צעיר בליבו ששירתו התפתחה בגיל מאוחר. הרגישו מוזמנים להשתתף בחווית שירתי.
שירים חדשים נבחרים
הגיל בשביל מה?
אני שואל: האם את מוכנה להפסיק עם
פיפי-קקי?
אני מוכן לאטום את האסלה.
האם נולדנו בשביל לעשות צרכים?
אולי אלו תוצרי לוואי?
מהו מוצר העיקרי?
בשביל מה אני חי? לא די לי שנולדתי.
השאלות אינן עוזרות, הן רק ממלאות לי את הראש
איני יודע איך לצאת מזה.
"אתה חייב פסיכולוג!"
אני מולו,
הוא שואל לשלומי, אני שואל אותו:
"מתי בפעם אחרונה לא רצית דבר?"
הוא נדהם.
עכשיו הוא יודע איך אני מרגיש.
בראשי אני לגמרי לבד
לגמרי.
המשפחה תומכת, אך היא מחוץ לראשי.
אני לא מוכן להמשיך ולשמוע:
"תעשה כך", "תעשה אחרת".
המוצלחים מביאים לי קריז.
מאז שאני זוכר את עצמי,
אני בוחר כיוון.…
ננק מנותק
אנשים חוששים
את שלומם אינם מסגירים.
כל פרט, כעדות במשפט
מוטב לשתוק,
להתנתק,
אני ננק* מנותק.
מביט בהערצה בכל חיה,
בהר וביער.
מחפש חבר לחיים בנהר,
שנינו נפתחים
שנינו מודעים לבואנו מעולמות שונים
אין לנו תקוות שווא.
אני נותן לדמיון להשלים
נהנה מהחסר.
אני שולח את ידי אל המים הנעים
הם נוגעים בי
הליטוף מסלק כל ספק:
איני בודד,
יש לי חבר.
18.7.2016
*שם החיבה שלי…
גופה בתמורה
גופה-זה מה שעומד לרשותה.
הוא רענן
היא חסרת נעורים.
לא שואל לשלומה
לא מחליף אתה מילה.
בכמה?
כמה פשוטה המילה.
המחיר אינו קשור לתמורה הצפויה
הוא מציין בכמה מעריכה את עצמה.
ברגע המחיר עלה
הסכום נקבע
רגע של עצמה
חשיבותה נסקה
מאשפתות ועד למעיין
בתמורה למזומן.
16.7.2016…
אהיה ואהיה
נאלצתי להודיע
מי אני
באתר היכרויות.
הוא שיקבע את ההתייחסות אליי.
אני ממוצעת במראה
בשכלה
באורח החיים,
גרושה עם שני ילדים.
בשנה אחרונה קיבלתי קביעות.
ממוצעת.
מעוניינת בבן זוג מתאים.
עכשיו אני מבינה את הקושי שבי
האקס שלי יצא מהממוצעת
אני תקועה בה.
ברגע זה החלטתי להיות שונה:
אחליף מקצוע
לא אתן לשגרה להשתולל.
ליל כלולות יהיה לי
כל ערב.
אצא לעולם
פחות משפחה
פחות ראי
יותר אני.
לא עוד כעסים והתחשבנות כספים
אתן לאני לפרוח,
אהיה ואהיה במחיצתו.
הוא אינו שומע.
5.8.2016…
אהובי בדרכו אליי
כוח נורא הרים את ההרים.
עוצמה אדירה אצורה בם
וכשירעדו, יגלגלו סלעים
ייפלטו אבנים למרחקים.
אהובי, אל תלך להרים!
עמקים נשטפים בזרמים שועטים,
בשצף מפלים רועמים
סופות סוערות
שבר ענן יניעם.
אהובי, אל תלך לשם!
הים מלא כוחות נסתרים.
רוחות עזות מעלות גלים.
אהובי, אל תיכנס לים הגועש!
הסתכל אליי, אהובי
יש בי הר
יש בי עמק, ויש בי ים.
הישאר לצדי, אהובי.
אך אהובי בהרי החושך,
בעמק הבכא ובים הסוער
אהובי בדרכו אליי.
26.8.2016…
נאמנות והורמון
יצורי הים בהתאמה פואטית
שופכים זרע, מפרים ביצית
מבטיחים קיום המין.
חיי אדם מורכבים:
הדחף והאיסור נאבקים.
הורמוני המין זורמים בעוצמה
מגיעים לכל פינה.
אך לבדם לא יוציאו לפועל דבר,
מתגרים במציאות, זמנם קצר.
הם אינם מרפים,
דורשים לכבד את אביך ואת אימך הקדומים
פרו ורבו פה ועכשיו.
הרגע.
לא קל להשיבם ריקם
הורמון הנאמנות
אינו קיים.
28.8.2016…
בכל שתראה
ה' אלוקי ישראל
חסר צורה ודמות
האחד שנמצא בכל גוף
בכל מעש.
ובהעדרו-
הוא פה.
מטיל הוד ואימה
לצד ריפוי ותרופה.
בשרף, בשפיפון
ובפתן השחור.
אני אוחז בו
לוחץ במידה הנכונה
על אזור הבלוטה
הארס מוזרם דרך השן
מצטבר לטיפה
מוזרק בחזקה
כוח הכבידה מושכו
לתחתית המבחנה.
הכול ברור
האל הבלתי נתפש
כאן.
30.8.2016…
השורה החסרה
ברוכה האש
שגאלה את גופות הנרצחים
והביאתם אל הנוף הפתוח,
אל כיכר הפרחים
שבאושוויץ.
הכיכר בפריחתה
אך נותרה שורה ריקה:
המביט בין עלי כותרת
אל האברים האינטימיים-
אברי הרבייה
חשופים בתמימותם
כמו המתים בטרם האש איכלה אותם
והפכו לאבק.
פרח צהוב נרעד
בשמעו:
אפר גופות דק מאוד
משחזר את רגעי האימה.
אנחת הצבעוני נשמעת.
23.4.2016…
חגיגת השקר
נכין אותך ללא קמטים,
זה יוריד ממך שנים.
חתמה בלי לחשוב פעמיים,
הוראת קבע לשנתיים.
כל חייה בשקר תחיה.
מתכחשת לאמת.
חוגגת את יופיו של השקר.
הוא מיטיב אתה
מבין ללבה,
הולך אתה
כמאהבה.
17.5.2016…
הזוג והפרי
לצדך אני לומדת להכיר את עצמי.
יש בי משהוא למענך
ואצלך, אהובי, יש דבר שנועד עבורי.
ויש – שאינו עבורי ואינו עבורך:
פרי ההתמזגות.
בבוא העת הוא יביט בשנינו
מלמעלה.
לו זה יהיה מובן מאליו
הוא צועד מתוכנו
אנחנו פנויים
ייתכן שלא נתראה.
25.4.2016…